וולגטה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ללא שמץ של ספק |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
[[תמונה:Domenico Ghirlandaio - St Jerome in his study.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הירונימוס בעבודה, [[פרסקו]] של [[דומניקו גירלנדיו]], [[1480]] ]]
'''וולגטה''' (ב[[לטינית]]: '''Vulgata''') הוא החשוב שב[[תרגומי המקרא ללטינית]].
תרגומים ראשונים של
הירונימוס החל במלאכת התרגום בסביבות שנת [[390]] והשלימה בשנת [[405]]. הוא שלט ביוונית, בעברית ובארמית, והסתמך בתרגומו על מקורות ונוסחים שונים. את ספרי התנ"ך הוא תרגם באופן עצמאי מנוסח עברי שהיה קרוב מאוד ל[[נוסח המסורה]]. את תרגומיו ל[[תוספות לספר דניאל]] ול[[תוספות למגילת אסתר]] הוא ביסס על תרגומים יווניים, ואת [[הספרים החיצוניים]], [[טוביה]] ו[[יהודית]] הוא תרגם מגרסאותיהם ה[[ארמית|ארמיות]]. תרגומו לספרי [[הברית החדשה]] התבסס על התרגומים הלטיניים הקיימים, עם תיקונים והתאמות על פי המקור היווני. נוסף לתרגום [[ספר תהלים]] על בסיס המקור העברי, העמיד הירונימוס תרגום נוסף שהתבסס על נוסח ה[[הקספלה]] של [[תרגום השבעים]]. תרגום זה מן היוונית הוא שנכלל לבסוף ברוב מהדורות הוולגטה.
תרגום הספרים הראשונים שטיפל בהם, ([[נביאים]] ראשונים, [[ספר שמואל|שמואל]] ו[[ספר מלכים|מלכים]]), נעשה על פי פשט הטקסט העברי, אולם הספרים האחרונים ([[ספר יהושע|יהושע]], [[ספר שופטים|שופטים]], [[מגילת רות|רות]] ו[[מגילת אסתר|אסתר]]) תורגמו על ידו בצורה יותר חופשית.
בוולגטה יש גם תעתיקים של מילים עבריות בכתב לטיני, שיכולות לסייע בהכרת אופן ההגייה של העברית בזמנו של הירונימוס. לפי עדותו של הירונימוס הוא רשם את התעתיק מפיהם של יהודים תושבי [[בית לחם]]. לא ברור אם ההבדלים בהגייה בין התעתיקים של הירונימוס ובין נוסח [[המסורה]] שבידינו מקורם בכך שהתעתיק של הירונימוס משקף דיבור עממי, או שיש בהם עדות ל[[ניב (סיווג שפה)|ניב]] מקביל של העברית הקרוב ל[[לשון חז"ל]].
| |||