ארכאולוגיה מקראית – הבדלי גרסאות

מ
(כל הארכאולוגיה המקראית עוסקת בזה כולל כל הפרקים האחרים בערך)
אבל הארכאולוג הישראלי בנימין מזר היה כנראה הראשון שהבין כי את הרקע לסיפורי האבות אפשר למצוא רק ב[[תקופת הברזל]]. חלק מן הסיבות שמנה היו נוכחות ה[[פלשתים]] בגרר, מאבקי האבות בארמים, וכן השימוש ב[[גמל]]ים כחיה מבויתת, שלושה תהליכים מכריעים שהחלו בין המאה ה-12 לפני הספירה למאה התשיעית לפני הספירה. ואולם, גם על הצעתו זו יש כיום השגות רבות, בין השאר על ידי הארכאולוגים [[זאב הרצוג]] ו[[ישראל פינקלשטיין]], שטוענים כי הרקע המתאים לסיפורי האבות הוא לא מוקדם למאה השמינית לפני הספירה. בנוסף, רוב חוקרי מקרא והיסטוריונים של תקופת המקרא מתארכים כיום את מועד העלאת הסיפורים על הכתב לשלהי תקופת המלוכה ואף לראשית התקופה הפרסית.
 
אםעם זאת, נוטים ה[[היסטוריון|היסטוריונים]] וחוקרי המקרא, שעודם תומכים באותנטיות של סיפורי האבות, למקם את [[תקופת האבות]] בכלל, ואת זמנו של [[אברהם אבינו]] והגעתו לארץ כנען בפרט, לתקופת [[המאה ה-18 לפנה"ס]] או לסוף [[האלף השני לפנה"ס]].
 
בעיר [[אבלה|אֶבְּלָה]] שבשטחי סוריה של ימינו, אשר ידועה מעדויות רבות כעיר ממלכה חשובה לאורך [[האלף השלישי לפנה"ס]] ועד קרוב לאמצע [[האלף השני לפנה"ס]]. בחפירות שנערכו בה ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] נמצא [[ארכיון]] ובו למעלה מ-20,000 לוחות-חמר ועליהן כתובות בכתב היתדות, בשפה השומרית ובשפה נוספת, ייחודית לאתר. בין שלל הממצאים נמצאו השמות עבר-אום ([[עבר (דמות מקראית)|עבר]]?), אב-ר-אום (=אברם/[[אברהם]]?), איס-ר-איל(-ום) (=[[יעקב|ישראל]]?), א-ס-או (=[[עשו]]?), וכן שמות של אתרים גיאוגראפיים, המוכרים מן המקרא: [[כנען]], [[חרן]], [[גבל]], [[תל חצור|חצור]] ועוד. ממצא מעניין נוסף הוא שני לוחות ובהם רשימה גאוגרפית ורשימת-ציפורים (שתי רשימות אלו נכנסו מאוחר יותר ל"אנציקלופדיה הגדולה" של המזרח, שכל בן-תרבות היה מודע לה). לדעת החוקרים, בהיות ממצא זה שווה לתגליות באתרים שונים ורחוקים, הרי שיש כאן הוכחה לשיטת לימוד, חינוך להשכלה והכשרת סופרים וחכמים ברחבי-המזרח, שאבלה לקחה חלק חשוב בו: "הלקסיקונים, כמוהם כטקסטים אחרים בעלי אופי דידקטי או ספרותי, נכתבו בידי סופרים מומחים כחלק מתכניות הלימודים בבתי-הספר שהכשירו צעירים מבני העשירים להיות סופרים, מקצוע שהיה המפתח למשרות ציבוריות חשובות".