הצד הרחוק של הירח – הבדלי גרסאות

'''הצד האפל של הירח''', לעיתים נקרא(הידוע גם הצדכ״הצד הרחוק של הירח,הירח״) הוא צידוצדו של [[הירח]] אותושאותו לא ניתן לראות מ[[כדור הארץ]]. תפיסה שגויה הקשורה לצד האפל של הירח היא שמדובר בצד חשוך, אך הדבר אינו כך,נכון. כאשר הירח ב[[מולד הלבנה|מולד]], צידוצדו האפל של הירח הוא הצד המואר.

מכווןכיוון שהירח [[נעילה גרוויטציונית|נעול כבידתית]] אל כדור הארץ, [[זמן הקפה|זמן ההקפה]] של הירח מסביב לכדור הארץ שווה לזמן הסיבוב סביב צירו, לכןולכן רק צד אחד פונה אל כדור הארץ. תופעות ה[[ליברציה]] וה[[נוטציה]] גורמות לכך שניתן לראות מכדור הארץ כ-59כ־59% משטחו הכולל של הירח.

פני השטח של שני צידיצדי הירח שונים באופן משמעותי זה מזה. הצד שפונההפונה אל כדור הארץ מכוסה ברובו ב[[ים ירחי|ימותימים]], מישורים בזלתיים נרחבים שנראים בקלות בעין בלתי מזוינת, אך בצד האפל של הירח נראים [[מכתש פגיעה|מכתשי פגיעה]] רבים יותר ושתיושני ימותימים בלבד ([[ימת מוסקבה]] (Mare Moscoviense) ו[[ימת הגאונות]] (Mare Ingenii)).

בעוד שמפות של צידוצדו הנראה של הירח קיימות מאז המאה ה-17ה־17, רק ב-1959ב־1959 נגלה צידוצדו האפל,. בב־[[7 באוקטובר]] [[1959]] הקיפה ה[[גשושית]] הסובייטית [[לוּנָה-3]] (מ[[רוסית]]: הירח-3הירח־3) הקיפה את הירח וצילמה את הצד האפל. בני האדם הראשונים שראו את פני הירח היו שלושת אנשי הצוות שטסו בחללית [[אפולו 8]] בעין בלתי מזוינת. כיום (2012) לא נחתה אף חללית בצידו האפל של הירח ואין כוונה מעשית לעשות כך, זאת מכוון שלא ניתן להעביר תשדורות רדיו ישירות מן הצד האפל לירח. בעת בחירת אתר הנחיתה לחללית [[אפולו 17]] האסטרונאוט הציע [[הריסון שמיט]] העלה הצעה לנחות במכתש טסיקולבסקי (Tsiolkovskiy) תוך שימוש בלוויין תקשורת במסלול ירחי לעברתלהעברת תשדורות אך ראשיבכירי [[NASA]] פסלו אפשרות זו כמסוכנתכיוון שהיא מסוכנת מדי.