אלוני ממרא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
קישור+עריכה: כיצד להעביר שמאלה את תבנית המיקום? |
||
שורה 1:
'''אלוני ממרא''' (ב[[ערבית]]: '''חירבת רמת ח'ליל''') הוא [[אתר ארכאולוגי]] המצוי כשני ק"מ מצפון-מערב ל[[חברון]].▼
[[קובץ:Alonei Mamre.TIF|שמאל|ממוזער|250px|ראמת אל ח'ליל - ציור משנת 1833, לערך]]
{{מיקום מפורט בישראל|שם=אלוני ממרא|רוחב=31.533332|אורך=35.094}}
▲'''אלוני ממרא''' (ב[[ערבית]]: '''חירבת רמת ח'ליל''') הוא [[אתר ארכאולוגי]] המצוי כשני ק"מ מצפון-מערב ל[[חברון]].
==היסטוריה==
האתר ראמת אל ח'ליל זוהה כאלוני ממרא ה[[מקרא]]ית, מקום מגוריו של [[אברהם]].{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יג|יח}}. {{תנ"ך|בראשית|יד|יג}}}} משערים שבמקום הייתה חורשת [[אלון|אלונים]] בנחלתו של אדם בשם [[ענר, אשכול וממרא|ממרא]] שהיה מבעלי בריתו של אברהם במלחמתו נגד מלכי המזרח.{{הערה|ראו {{תנ"ך|בראשית|יד|כד}}. למשמעות השם "אלוני ממרא" ראו גם: {{מדרש|בראשית|מב}}}} לדעת פרופ' [[בנימין מזר]] אין לזהות את אלוני ממרא המקראית באזור רמת אל ח'ליל בשל ריחוקה היחסי מהעיר חברון עצמה ובשל חוסר ממצאים מלפני תקופת הורדוס.{{הערה|בנימין מזר, קריית ארבע היא חברון, בתוך: '''ספר חברון''', הוצאת כתר תש"ל 1970}}
שורה 8 ⟵ 7:
בשל מיקומו של המקום בצומת דרכים חשובות נערך בו בתקופה [[התקופה הרומית בארץ ישראל|הרומית]] ו[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|ביזנטית]] אחד משלושת הירידים הגדולים בארץ ישראל. על פי [[חז"ל]] היריד שכונה "ירידה של בוטנה"{{הערה|בוטנה הוא פרי ה[[אלון]]}} נחשב כמקום אלילי מובהק המשמש ל[[עבודה זרה]] ומשום כך אסרו לסחור בו: {{ציטוטון|שלושה ירידין הן: יריד עזה, יריד עכו, ירידה של בוטנה, והמחוור שבכולן - ירידה של בוטנה}}.{{הערה|{{ירושלמי|עבודה זרה|א|ד|דף ד|עמוד א}}. {{מדרש|בראשית|מז|יב}}}} במקורות אחרים נקרא המקום בשם "בית אילנים".{{הערה|ספרי לדברים שו; ראו גם: [[שמואל קליין]], '''ארץ יהודה''', עמ' 167}} בפי הנוצרים כונה היריד "טרבינתוס אברהם" (=אלת אברהם).{{הערה|1=[[הירונימוס]] בפירושו ל[[ירמיהו]] לא, טו ו[[ספר זכריה]] יא, ד}} היריד המשיך לפעול גם לאחר [[חורבן בית המקדש]], ולאחר דיכוי [[מרד בר כוכבא]] נמכרו בו אלפי שבויים יהודים שנשבו על ידי הקיסר [[אדריינוס]].{{הערה|שם}}
במאה ה-4 נבנתה במקום [[כנסייה]] ביזנטית על ידי [[קונסטנטינוס הגדול]] על חורבות המקדש האלילי מהתקופה הרומית. הכנסייה חרבה ב[[התקופה הערבית בארץ ישראל|תקופה המוסלמית]]. ב[[התקופה הצלבנית בארץ ישראל|תקופה הצלבנית]] שכנה במקום מצודה קטנה, ומאז היה המקום חרב.
על פי תיאורים רבים היה באתר עץ גדול ומרשים שכונה "אשל אברהם". העץ מוזכר בכתבי [[יוספוס פלביוס]], פעם כ[[אלון]]{{הערה|1="ואברהם ישב על יד עץ האלון הנקרא "אוגיגי" (=בראשיתי, קדמוני), מקום סמוך לחברון העיר שבארץ כנען" ([[קדמוניות היהודים]], א' י' א').}} ופעם כ[[אלה (עץ)|אלה]]{{הערה|1="העיר הזאת הייתה משכן אברהם אבי היהודים... מצבות קברותיהם נראות בעיר הזאת עד היום הזה והן עשויות שיש יפה לכבוד ולתפארת. ובמרחק ששה ריס מן העיר נראית שם אלה גדולה, ולדברי האנשים האלה הזאת עומדת מראשית בריאת העולם ועד עתה" ([[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/milhamot/milhamot12.pdf ספר ד, פרק ט, ז]).}}. ב[[מפת מידבא]] מ[[המאה ה-6]] מתוארים האתר, הכנסייה והעץ העתיק שעדיין היה קיים. מסוף המאה ה-19 מזוהה "אלון אברהם" בחצר ה[[מוסקוביה]] (הכנסייה הרוסית) בחברון הממוקמת רחוק מאלוני ממרא.{{הערה|1=[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/kimat2000/12-10.htm עצים קדושים וקשישים בישראל], '''[[כמעט 2000]]''', גיליון 12, קיץ 1996}}
| |||