מטוס ימי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏מטוסים ימיים בצה"ל: קישורים פנימיים
אין תקציר עריכה
שורה 28:
 
===עד אחרי מלחמת העולם השנייה===
עם סיום המלחמה תפסו המטוסים הימיים מקום חשוב בתעבורה האווירית של התקופה. ראשית, [[שדה תעופה|שדות התעופה]] לא היו מפותחים, דבר שנתן עדיפות למטוסים הימיים שהיו יכולים לנחות במקומות רבים; שנית, יכולתם של המטוסים הימיים לנחות בכל מקום בים נחשבה ליתרון בטיחותי, בתקופה שבה לא הגיעו עדיין מטוסי הנוסעים הרגילים להתפתחות מלאה ובטוחה. ב-[[27 במרץ]] [[1919]] הצליחה ספינה מעופפת מדגם NC-4 לחצות לראשונה את [[האוקיינוס האטלנטי]]. חברות התעופה הגדולות , כמו [[אימפריאל איירווייז]] (שהפכה לימים ל-[[BOAC]], אחת מחברות התעופה הבריטיות הגדולות, שהפכה בתורה ל[[בריטיש איירווייז]]) ו[[פאן אמריקן וורלד איירווייז]] (שהייתה ידועה יותר כפאן-אם, מחברות התעופה הגדולות בארצות הברית עד קריסתה ב-[[1991]]) הפעילו מטוסים ימיים גדולים לטיסות מעבר לאוקיינוסים. בין מטוסים אלה היו כמה מן המטוסים הגדולים ביותר באותה תקופה, כמו '''[[בואינג 314|בואינג קליפר]]''', '''[[מרטין M-130]]''' מתוצרת ארצות הברית, '''Latécoère 631''' מתוצרת צרפת, '''שורט אמפייר''', מתוצרת בריטניה, ועוד. מטוסים ימיים הופעלו גם לטווחים קצרים יותר, בעיקר למקומות בהם לא היו [[מסלול טיסה|מסלולי טיסה]], או לאזורים לא מיושבים.
 
ב[[מלחמת העולם השנייה]] השתמשו כל הצדדים באופן נרחב במטוסים ימיים. מטוסים ימיים שימשו לסיור, ללוחמה נגד צוללות ולחילוץ והצלה של [[צוות אוויר|צוותי אוויר]] וצוותי אוניות טבועות. אחת מספינות האוויר המפורסמות ביותר בקטגוריה זו הייתה הספינה המעופפת [[PBY קטלינה]], מתוצרת ארצות הברית; הקטלינה שירתה בצבאות ארצות הברית, בריטניה, [[אוסטרליה]], [[קנדה]], [[ניו זילנד]], ו[[ברית המועצות]]; ואחרי המלחמה שירתו מטוסים מסוג זה במספר רב של חילות אוויר, כולל [[חיל האוויר הישראלי]].