מונופיזיטיזם – הבדלי גרסאות

 

ברם, ה[[אפיפיור]] [[לאו הראשון (אפיפיור)|לאו הראשון]] לא הכיר בהחלטות [[ועידת אפסוס השנייה|הוועידה]]. בשנת [[451]] כונסה [[ועידת כלקדון]], ובה תמכו ההגמונים בלאו ואישרו את ההשקפה הדיאופיזיטית, שעל פיה היה ישו בחייו משיח בעל שני טבעים שלמים שלא התמזגו לאחד, אף שהיו נמצאים בגוף אחד. על פי השקפה זו ישו היה בעת בעונה אחת אל ואדם מושלם. כן הוציאה הוועידה מחוץ לכנסייה את אוטיכס, סוורוס ודיוסקורוס.

עם השנים, נושא המונופיזיטיזם הפך מוויכוח תאולוגי גרידא לעניין פוליטי, ומחוזות אשר רצו בעצמאות מ[[האימפריה הביזנטית]] אימצו את ההשקפה הזו; בנוסף לכך, גם כמה מהקיסרים הביזנטיים תמכו בה בתקופות מסוימות, ובראשית [[המאה ה-7]] אף היה נסיון לאחד את המונופיזיטיות והדיופיזיטיות באמצעות ה[[מונותליטיזם]]. בסופו של דבר מספר מחוזות כנסייתיים במזרח אימצו [[דוקטרינה]] הקרובה למונופיזיטיות, הגישה ה'''מיאפיזיטית''', הגורסת כי לישו היו שני טבעים '''שהתאחדו''' לאחד; כאמור, ההשקפה הדיאפיזיטית טוענת שלישו היו שני טבעים '''שלא התאחדו''', אך התקיימו זה לצד זה בגוף אחד. כנסיות מיאפיזיטיות אלו נקראות היום בשם הכוללני [[כנסיות אוריינטליות|'''כנסיות אוריינטליות''']], וגם הן מגנות את המונופיזיטיזם הקיצוני של אוטיכס.

 

על פי ההשקפה ה[[כריסטולוגיה|כריסטולוגית]]-המונופיזיטית טבעו האלוהי של ישו הוא החשוב ולכן [[חג ההתגלות]] היה עבורם החג החשוב ולא [[חג המולד]].

בתקופת [[פרוטסטנטיזם|הרפורמה הפרוטסטנטית]] התפתח סוג חדש של מונופיזיטיזם - זה של [[יוניטריאניזם|הכנסייה היוניטריאנית]] הדוגלת בעיקרון טבעו האנושי בלבד של ישו.