|
== היסטוריה==
===משרד הדואר===
בימי [[המנדט הבריטי]], היו סמכויות השלטון היו בידי פקידים אשר היו כפופים ל[[הנציב העליון|נציב העליון]]. על פי פקודת בתי הדוארהדוארת היו הסמכויות בנוגע לדואר היו בידי המנהל הכללי של הדואר. בעת [[הקמת מדינת ישראל]], נשארו סמכויות הדואר נשארו בידי מנהל הדואר אשר היה כפוף ל[[משרד התחבורה]]{{הערה|{{מעריב||נציגי המזרחי אצל בן גוריון|1952/10/24|20011}}}}. לאחר פטירתו של [[דוד צבי פנקס]], שהיה שר התחבורה, הוחלט מסיבות פוליטיות לפצל את משרד הדואר ממשרד התחבורה{{הערה|שם=גוטמן|יחיאל גוטמן, '''היועץ המשפטי נגד הממשלה''', הוצאת ידיעות חארונות, ירושלים, 1981, עמוד 41}}. בעיתונות פורסם ש[[דוד בן-גוריון]] ביקש לשמור את תיק התחבורה עבור [[המפלגה הפרוגרסיבית]], אם תסכים להצטרף לקואליציה{{הערה|{{מעריב||בן גוריון ממשיך בשיחות עם המזרחי|1952/10/15|00300}}; וראו גם: {{מעריב||הפרוגרסיבים:קודם עקרונות ואחר כך תיקים|1952/10/27|00107}}}}. הראשון שעמד בראש המשרד וכיהן כ'''שר הדואר''' היה [[מרדכי נורוק]], מסיעת "[[המזרחי]]", שנתמנה לתפקיד בתחילת נובמבר 1952. לאחר כחודש וחצי התפטר דוד בן-גוריון, וב[[ממשלת ישראל הרביעית]] שהוא הקים כמה ימים לאחר מכן נמסר תיק הדואר ל[[יוסף בורג]] מ[[הפועל המזרחי]]. בורג החזיק בתיק עד התפטרות המפד"ל מהממשלה בתחילת יולי 1958. באותה תקופה, היה שר הדואר כמעט נטול סמכויות, שכן הסמכויות על פי פקודת הדואר היו בידי מנהל הדואר, שהיה איש מפא"י{{הערה|שם=גוטמן}}.
בעקבות עזיבת הדתייםהמפד"ל את הקואליציה, עבר משרד הדואר לסיעתלידי מפלגת [[מפ"ם]] ב[[ממשלת ישראל השמינית]], ומטעמה כיהן כשר הדואר [[ישראל ברזילי]]. לאחר [[הבחירות לכנסת הרביעית]] שבשוב משרד הדואר לידי הדתיים, הפעם ל[[בנימין מינץ]] איש [[פא"י]], שנפטר במהלך כהונתו. בעקבות זאת נותר המשרד ללא שר עד התפטרות בן-גוריון בתחילת ינואר 1961 והקמת ממשלת ישראל העשירית. ב[[ממשלת ישראל העשירית|ממשלות ה-10]] עד [[ממשלת ישראל השלוש עשרה|ה-13]] היה [[אליהו ששון]] מ[[המערך]] שר הדואר. ששון דאג להעביר בכנסת חוק שהעביר לידיו את סמכויות הדואר מידי מנהל הדואר{{הערה|{{מעריב||שר הדואר רוצה להיות "בוס" במשרדו|1964/12/02|00201}}}}.
בהמשך כיהן [[ישראל ישעיהו-שרעבי]] מהמערך בתפקיד שר הדואר. [[ממשלת ישראל החמש עשרה]] היה [[אלימלך-שמעון רימלט]] שר הדואר.
|
