Difference between revisions of "רחוב אחד העם"

m
no edit summary
m
 
==היסטוריה==
הרחוב הוקם ב-[[1909]] עם ייסודה של [[אחוזת בית]] והיה הרחוב הצפוני ביותר מבין ארבעת הרחובות שחצו את [[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]], הרחוב הראשי הראשון בעיר. כנקודת הסיום של רחוב הרצל נבנה ברחוב אחד העם הבניין החדש של [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]] שפעלה כבר ב-[[1905]] ב[[יפו]]. בניין הגימנסיה היה בזמנו [[נקודת ציון עירונית|נקודת הציון העירונית]] החשובה ביותר של העיר ומופת ל[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון האדריכלות האקלקטית]] של התקופה. הגימנסיה פעלה במקום כחמישה עשורים עד שעברה לרחוב ז'בוטינסקי, והבניין נהרס ב-[[1965]] ובשטחו נבנה [[מגדל שלום]]. מול הגימנסיה נבנה [[בית וייס|ביתו]] של [[עקיבא אריה ויס]], יוזם [[אחוזת בית]], בסגנון דומה. לאורך צידו הדרומי של הרחוב נבנו בתיהם של משפחות מייסדים נוספות: [[יהודית הררי|הררי]], [[מייסדי תל אביב#ישראל וחיה כהן-שצקי|כהן-שצקי]], [[שרה עזריהו|שרה]] ו[[יוסף עזריהו|יוסף עזריהו]], [[מייסדי תל אביב#דוד ורוזה מזרחי|מזרחי]], [[מיכאל פולאק|פולאק]], [[יעקב אלחנן ליטוינסקי|ליטוינסקי]], [[מנחם גילוץ|גילוץ]] ו[[ישראל יהודה אדלר|אדלר]].
 
ב-[[1922]] עלה לארץ [[אחד העם]], שם העט של אשר צבי גינצברג, והתגורר בתל אביב בבית הסמוך לגימנסיה הרצליה (מס' 11) ברחוב שנקרא על שמו בעודו בחיים. בבית זה שקד על כתביו, ומסופר כי בשעות הצהריים דאגה המשטרה לשקט סביב ביתו על מנת שלא יפריעו לו בכתיבתו. ב-[[1926]], לכבוד יום הולדתו ה-70, אף קיבל אות אזרחות כבוד מעיריית תל אביב. בית מגוריו ההיסטורי ברחוב נהרס בשנות ה-60 יחד עם הריסת מבנה גימנסיה הרצליה.