סטודיו – הבדלי גרסאות

במושג "סטודיו" משתמשים גם כ[[שם עצם קיבוצי]] לתאור האמן וכלל העובדים עמו באותו סטודיו. שימוש כזה מקובל בתחומים רבים: [[אדריכלות]], [[ציור]], [[קדרות]], [[פיסול]], [[צילום]], [[עיצוב גרפי]], [[סקרפבוקינג]], [[קולנוע]], [[אנימציה]], [[רדיו]], [[טלוויזיה]], [[אולפן הקלטות|אולפני הקלטות]], [[מחול]].

 

במאות [[המאה ה-15|ה-15]] עד [[המאה ה-19|ה-19]] סטודיו של אמן מצליח כלל את האמן וכל עוזריו, תלמידיו ו[[חניכות|חניכיו]] אשר יצרו יחד יצירות שהוצאו לשוק תחת שם האמן או תוייגו "מהסטודיו של...". זו היתה דרך העבודה המקובלת ב[[אירופה]] מ[[ימי הביניים]] ונפוצה גם במקומות אחרים. באירופה הימי-ביינמית שיטה זו נתמכה על ידי כללי ה[[גילדה|גילדות]]. הכשרת ה[[שוליה|שוליות]] החלה בגיל צעיר, בסביבות שתיים-עשרה, כשסיימו את הכשרתם עבדו כעוזרי האמן, לעתים הפכו בהמשך לאמן עצמאי. שיטת הגילדות הוחלפה בהמשך בשיטה ה[[אקדמיה|אקדמית]], אך עדיין נמצאו אמנים שהכשירו שוליות בתשלום או סטודנטים ששילמו לאמן שכר לימוד. גם כיום קיימים בתי ספר לאמנות ב"שיטת האטלייה", בדרך כלל מדובר ב[[צייר]] או [[פסל (מקצוע)|פסל]] מקצועי המכשיר קבוצת סטודנטים קטנה.