היירון השני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ZéroBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: ga:Iéro II na Sioracúise
מאין תקציר עריכה
שורה 4:
עם עזיבת פירוס את [[סיציליה]] ([[275 לפנה"ס]]), נתמנה היירון על ידי הצבא והאזרחים של סירקוסאי למפקד הצבא. הוא ביסס את מעמדו על ידי נישואיו לבתו של לפטינס (Leptines), מחשובי האזרחים. באותו זמן לכדו ה[[ממרטינים]] (קבוצת שכירי חרב מ[[קמפניה]], שנתמכו על ידי [[אגתוקלס]]) את מצודת [[מסינה|מסאנה]] וממנה הציקו לסיראקוסאים. הם הובסו בסופו של דבר על ידי היירון בקרב סדור ליד [[מילאי]], ואלמלא התערבות קרתגית הייתה העיר נופלת לידיו. כהכרת טובה מינוהו בני עירו לטיראן (270 לפנה"ס).
 
ב-[[264 לפנה"ס|264 לפנה"ס]] הוא שב ותקף את מסאנה, ובצר להם ביקשו הממרטינים את עזרת [[רומא העתיקה|הרומאים]]. היירון חבר מיד למצביא ה[[קרתגו|קרתגי]] [[חנון בן חניבעל|חנון]], אשר נחת זמן קצר לפני כן בסיציליה, אך הובס על ידי הקונסול [[אפיוס קלאודיוס קאודקס]] ונסוג לסירקוסאי. ב-[[263 לפנה"ס|263 לפנה"ס]] הוא נאלץ בלחץ הצבא הרומאי לחתום על ברית עם רומא, לפיה נמסרה לו השליטה על החלק הדרום-מזרחי של סיציליה ועל חופה המזרחי עד [[טאורומניום]].<ref>Polybius i. 8-16, Zonaras viii. 9</ref>
מזמן זה ועד מותו ב-215 לפנה"ס הוא שמר אמונים לרומאים, ובמהלך המלחמות הפוניות סייע להם לעתים מזומנות בחיילים ובאספקה.<ref>Livius xxi.49-51, xxii 37, xxiii. 21</ref> הוא החזיק צי מלחמתי חזק למטרות הגנה, והעסיק את בן עירו המפורסם [[ארכימדס]] בבניית אותן מכונות, אשר מילאו לימים תפקיד חשוב במצור שהטילו הרומאים על סירקוסאי.