מירצ'ה אליאדה – הבדלי גרסאות

בין השנים 1932 - 1940 פרסם אליאדה יצירות בכמה תחומים: חיבורים בתחום חקר הדתות, רומנים בתחום חקר הדת והתחום האחרון הוא כתיבה עיתונאית במדורים [[ספרות]]יים וגם [[פוליטי]]ים. בשנת 1936 עקב האשמתו בכתיבת ספרות [[פורנוגרפיה|פורנוגרפית]] פוטר מ[[אוניברסיטת בוקרשט]], ובאותה השנה הוא התקרב לתנועה הלאומנית-אנטישמית [[משמר הברזל]]. ב-1939 לקח חלק בשלטון הימני ובשנים 1940 - 1941 עבר מתוקף תפקידו לשגרירות רומניה ב[[לונדון]]. לאחר ששתי המדינות ניתקו את היחסים ביניהן עבר אליאדה ל[[פורטוגל]] ונשאר שם עד 1944, מאז הוא לעולם לא חזר לרומניה והמשיך את עבודתו ב[[צרפת]] עד 1956. באתה שנה הוא עבר ל[[ארצות הברית]]. ב[[אוניברסיטת שיקגו]] לימד מספר רב של תלמידים אשר בהמשך השפיעו רבות בתחום חקר הדת. בשנים אחרונות לחייו הוא ערך אנציקלופדיה בעלת חשיבות רבה לדתות, אשר יצאה לאור רק לאחר מותו.

אליאדה היה לא רק חוקר בתחום הדתות אלה גם סופר. הוא כתב עלילות רבות ובהן תיאר אירועים שונים שקראושקרו בין מלחמות עולם הראשונה והשנייה. הוא מרבה להשתמש בעלילותיו ב[[מיתוס|מיתוסים]] שונים, אחד מהם הוא מיתוס [[היהודי הנודד]]. אליאדה נותן חשיבות גדולה ל[[נוסטלגיה]] למקומות אשר נחשבים אידאליים בעיני בני האדם, כמו למשל [[גן עדן]]. על מנת להבין טוב יותר את הגותו של אליאדה יש לעיין ביומניו אשר מתעדים בצורה מפורטת ומדויקת מאוד את חייו וכיצד הוא בעצמו תופס אותם. למרות שהכתיבה ביומנים אלה הייתה רציפה, ישנו חוסר בחומר בין השנים 1937 - 1945, אותן שנים בהם אליאדה התקרב לימין הפוליטי, דבר המצביע על כך שהיה מודע לעמדתו הפוליטית אשר הייתה בעייתית.

התעניינותההתעניינות של אליאדה ב[[מיתוס]] הייתה רבה. אחד מהטקסטים המכוננים בשטח זה, אשר נכתב לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ותורגם למספר שפות נקרא [[המיתוס של השיבה הנצחית]]. מיתוס נוסף עליו כתב אליאדה הוא מיתוס ההשלמה מחדש. כתיבה זו הפכה את אליאדה לאחד ההוגים הגדולים בחקר הדת. טענותיו העיקריות, כפי שבאות לידי ביטוי כבר במיתוס של השיבה הנצחית, מתייחסות למספר נקודות: חשיבותו של המרכז הגאוגרפי, חשיבותו של זמן-ההתחלה, ומיתוסים וריטואלים אשר מאפשרים לאדם להתגבר על אימת ההיסטוריה על ידי פריצת ההיסטוריה וחזרה אל נקודת המוצא של המציאות. בכמה מחיבוריו הוא מדבר על טכניקות מיסטיות אשר יכולות להחזיר את האדם אל אותו ראשית היסטורית, כגון [[יוגה]] ו[[שמאניזם]]. במילים אחרות, אליאדה טוען שבעזרת טכניקות מיסטיות ניתן לחזור למקומות אידאליים אשר נחשבים לאבודים כמו [[גן עדן]].

אחד האפיונים החשובים בגישתו של אליאדה הוא ההנחה שבמחקריו יש משום חשיפה של מבנה המציאות, כפי שהוא קורא לזה - "האונטולוגיה הארכאית". הוא האמין בכך שהעיסוק שלו בחומרים הדתיים מעשריםמעשירים את ההווה ותורמים להתפתחות הרוחנית של החוקר. אליאדה מדגיש את תגליתו בנושא הדת הארכאית. הוא מתאר את העולמות הארכאיים כייחודיים ואותנטיים ומדגיש הרגשת הזרות שמעוררת בו ה[[נצרות]] המערבית. הוא אף טען שהוא מנסה, ככל האפשר, לברוח מההיסטוריה על ידי אמונתו במיתוסים וסמלים. לדעתו מדענים אשר עוסקים בהיסטוריה אינם מבינים את המשמעות הדתית העומדת מאחורי טקסטים שעוסקים בהם ולכן ראה בכך חיסרון גדול. אליאדה האמין בכך שחקר עולמות רוחניים שונים וחשיפתם בפני האנושות תאפשר ביטול של אדישות שאפיינה את העולם המערבי לאחר מלחמת העולם השנייה. הוא הרגיש צורך רב בקישור בין מזרח ומערב והאמין כי המפגש ביניהם יתרום לכך שמערב ייצא מגישתו הפרובינציאלית. הוא האמין בכך שהמציאות, החיים וההיסטוריה יושפעו מהתקדשות הדרגתית של המציאות.

גם מחיבוריו המוקדמים של אליאדה וגם מאנשים אשר הכירו אותו, ניתן להבין כי יחסו ל[[יהודים]], כמו גם ל[[תרבות]] ולדת היהודית, היה חיובי. ניתן לראות בכך דבר אינושאינו צפוי ואף מאוד מפתיע, מכיוון ש[[אנטישמיות]] הייתה אופיינית מאוד לחיים ציבוריים ברומניה באותה תקופה (לפני מלחמת העולם השנייה). כאשר אליאדה היה צעיר הוא התחיל ללמוד [[עברית]], התעניין ב[[קבלה]] ואף היה לו חבר שהיה סופר יהודי- [[מיכאיל סבסטיאן]], ואליאדה אף הגן עליו בפני העיתונות הרומנית והיהודית שתקפו אותו. בנוסף הוא חיבור טקסט אוהד לזכר אחד מלומד יהודי שעזב את רומניה ועבר ללונדון מתוך אילוץ ולא מתוך בחירתו האישית.

אליאדה התרכז ביהדות המקראית ומתקופה זו גזר את תובנותיו (כך, למשל, מימד הזמן הקווי). אפילו מאמריו של [[גרשם שלום]] שהיו בעלי השפעה גדולה בעולם לא הצליחו לשנות את תפיסתו לגבי היהדות. אליאדה התעלם מן ההיבטים המחזוריים של הפולחן המקראי והרבני וכך גם ממחזוריות קוסמית בקבלה. אך בכתיבת ביקורת על גרשם שלום הוא מציין כי קבלה זוהי יצירה "גדולה" אשר נוצרה עקב הצורך לגלות מחדש את הדתיות הקוסמית מכיוון שנרדפה ונשללה על ידי נביאים וחכמים של תלמוד. במיתוס של השיבה הנצחית הוא טוען כי מחזוריותהמחזוריות הקוסמית היא בעלת אופי שלילי אשר מדידתה שנעשית באלפי מאות שנים ואף יותר, מתארת את התקופה בה האנושות נמצאת כעת כתקופה הכי רעה במחזוריות הקוסמית. לעומת זאת הוא מתאר את המחזוריות של הריטואלים כדבר חיובי אשר נמדד בפרק זמן קצר יותר, ימים או שנים, שתורמת לארגון חיי האדם בפועל. אליאדה מדגיש את הפסימיות, ההרס ושבירת ביטחון אשר נגרמים כתוצאה ממחזוריות קוסמית.

אליאדה ספג ביקורות רבות, לפעמים אף מאוד חריפות, הנוגעות למחקריו. [[אדמונד ליץ']], [[אנתרופולוג]] אנגלי, ביקר את תובנותיו של אליאדה ואף תיאר אותו כמיסטיקן אשר מחקריו מתבססים על חומרים שאינם אמינים ולא מפורטים מספיק. פנר וסמית הדגישו את חולשתן של ההוכחות בהן השתמש במחקריו. התפתחויות בתחום חקר הדת גרמו לכך שהתבססות על מחקריו של אליאדה בתחום זה היה מועט. בנוסף לכך התגלו נתונים אשר לא היו ידועים קודם לכן אודות קשריו עם [[משמר הברזל]]. הביקורות הרבות החלישו מעט את מעמדו של אליאדה. לאחר נפילתו של נשיא רומניה [[ניקולאיה צ'אושסקו]] וסיום המשטר הקומוניסטי אשר אסר את חיבוריו של אליאדה ברומניה הדבר נשתנה. רבים התחילו להתעניין בחיבוריו ובאישיותו. מחקריו הרבים אשר נכתבו לאחר מלחמת העולם השנייה תורגמו ויצאו לאור. ביקורות רבות אשר נשמעו מהעולם המערבי על הגותו ועמדותיו הפוליטיות אומנם החלישו את מעמדיומעמדו של אליאדה במערב אך יחד עם זאת דמותו ומחקריו זכו להצלחה רבה בקרב העולם המזרחי.