ולדימיר לרין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מימן כעתיד האנרגיה והמצאותו בנגב בישראל |
מ שיפור קל |
||
שורה 1:
לרין ולימיר ניקולייביץ'
את התיאוריה הזו העלה לרין כשנת 1989 בפניה מושב מיוחד של מדעני הארץ באקדמיה הסובייטית. הרכב הקבוצה של הבוחנים הורכב מהגיאולוגים, כימאים ופיזיקאים המובילים, אשדר השתכנעו מהנתונים שהוצגו בפניהם.
שורה 5:
כתוצאה מכך החליט המושב להגיש המלצה בפני ממשלת ברה"מ לקדוח באר של עד 12 ק"מ באיזור טונקה שליד האגם באיקל לגילוי המימן, דבר אשר עתיד היה לשנות את כל מושג לגבי מקורות האנרגיה: המימן הוא מקור אנרגיה נקי ובעל איכויות באירה גבוהות מפחמנים. במחקר שנערך באוניברסיטת נובוסיבירסק ב-1990 הוברר כי 10 קמ"מ של קידוחי מימן לפי תפישה זו שווים להמצאות כמויות אנרגיה דומות באזור גדול פי 10 בקידוחי נפט או גז וכתוצאה ערך המימן מבחינת ניצולו ועלותו רב בהרבה ממקורות פחממניים.
לרין הוציא ספר התואם את הדוקטורת שלו - שהוענק ע"י אותו מושב האשקדמיה בה הציג את התיאוריה שלו. הספר נקרא כדור הארץ המימני והוצא במוסקבה בשנת 1990. ספר זה תורגם על ידי גיאולוג קנדי בשם בעיר קלגרי בקנדה ושמו באנגלית "Hydridic Earth" בין מוסדות מדע.
לרין טוען עוד כי המימן נמצא במעמקי כדור הארץ - בעומק של יותר מ-300
בתחילת שנת 2012 נמצא בואה גדולה של מימן ליד במקו - בצורה עליה דיבר לרין. המימן מנוצל להפעלת תחנת חשמל.
|