ולדימיר לרין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Charles Warren Hunt
מ Hydridic Earth theory
שורה 6:
כתוצאה מכך החליט המושב להגיש המלצה בפני ממשלת [[ברה"מ]] לקדוח באר של עד 12 ק"מ באיזור טונקה שליד האגם באיקל לגילוי המימן, דבר אשר עתיד היה לשנות כל מושג לגבי מקורות האנרגיה: המימן הוא מקור אנרגיה נקי ובעל איכויות בעירה גבוהות מפחמנים. במחקר שנערך באוניברסיטת נובוסיבירסק ב-1990 הוברר כי 10 ק"מ של קידוחי מימן לפי תפישה זו שווים למציאת כמויות אנרגיה דומות באזור גדול פי 10 בקידוחי נפט או גז וכתוצאה ערך המימן מבחינת ניצולו ועלותו רב בהרבה ממקורות פחממניים.
 
לרין הוציא ספר (Hydridic Earth theory{{אנ|Hydridic Earth theory}} התואם את הדוקטורט שלו - שהוענק ע"י אותו מושב האשקדמיההאקדמיה בה הציג את התיאוריה שלו. הספר נקרא כדור הארץ המימני והוצא ב[[מוסקבה]] בשנת [[1990]]. ספר זה תורגם על ידי גיאולוג קנדי בשם ________ בעיר קלגרי בקנדה ושמו באנגלית "Hydridic Earth" בין מוסדות מדע.
 
לרין טוען עוד כי המימן נמצא במעמקי כדור הארץ - בעומק של יותר מ-300 ק"מ, אולם "לשונות" של הסגסוגות האלה מגיעות עד לפני קליפת הארץ בעיקר באזורי שברים גיאולוגיים - אזור האגם בייקל, מדבר נבאדה בארה"ב ובדרום קרוליינה - ובאזור השבר הסורי-אפריקי, במיוחד בנגב. בביקורים רבים בנגב מצא לרין הוכחות אמפיריות רבות לתיאוריה ואף בצע עבודה סיסמולוגית שהצביעה על המצאות "לשונות" אלה במספר מקומות. הנתונים הוגשו למשרד התשתיות של מדינת ישראל.