איסור הסתכלות בערווה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
ממקור כללי זה, חז"ל לומדים הלכות רבות בעניינים מגוונים הקשורים לתפיסתם את הרע. בין היתר "שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפילו מכוערת"{{הערה|[[s:עבודה זרה כ א|עבודה זרה כ א]], וכן ספרי על דברים כג י}}.
 
כמובן שמקורמקור זה אינו אלא אסמכתא בלבד, שכן לא פורש בו האיסור באופן קונקרטי, ופשטו של הפסוק הוא כפרשנות ה[[ספרי]] (קי"ט) ובעקבותיו ה[[רמב"ן]] וה[[מלבי"ם ]], שמדובר בעבירות חמורות הקשורות בעיקר לשדה הקרב{{הערה|"והנכון בעיני בעניין המצוה הזאת כי הכתוב יזהיר בעת אשר החטא מצוי בו, והידוע במנהגי המחנות היוצאות למלחמה כי יאכלו כל תועבה יגזלו ויחמסו ולא יתבוששו אפילו בניאוף וכל נבלה הישר בבני אדם בטבעו יתלבש אכזריות וחמה, כצאת מחנה על אויב, ועל כן הזהיר בו הכתוב ונשמרת מכל דבר רע ועל דרך הפשט היא אזהרה מכל הנאסר" (רמב"ן)}}.
 
ב[[מניין המצוות]] של [[תרי"ג מצוות במניין ספר החינוך|ספר החינוך]] נמנית מצווה זו [[s:ספר החינוך שפז|במצווה שפ"ז]] - "איסור ההליכה לרעה אחר מחשבת הלב ומראה העיניים" - "שלא ירדוף האדם אחר מראה עיניו" (ואילו ברמב"ם לאו מ"ז ובסמ"ג לאו ט"ו)‏‏<ref>נראה שעיקרו של הלאו הוא הנתירה אחרי מחשבות הלב וראית העיניים באמונות זרות ומחשבות שליליות כפי שמרחיב בכך ספר החינוך. ‏מונה המצוות מציינים כי בלאו זה אין מלקות, מכיוון שייתכן שלא יהיה בו מעשה‏</ref>.