סאבווי סאקרס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עריכה
שורה 13:
להקת סאבווי סאקרס הוקמה ב-[[1992]] על ידי עמי שלו, מתופף להקת "[[המשאיות]]" כשאליו הצטרפו שלושה מחבריו - [[אביב מארק]], ניסים אליעז וליאור מיכל. חברי הלהקה היו פועלי במה ו[[טכנאי קול]], שהכירו ועבדו יחד בחברת ההגברה והתאורה "בטי בם", ופרט לשלו, היה זה ניסיונם הראשון במוזיקה. ב[[מרץ]] באותה שנה ניגנה הלהקה ב[[ליל כלולות|ליל כלולותיו]] של [[שלומי ברכה]] מלהקת [[משינה]]. הופעה זו הייתה גם הופעתה הראשונה של הלהקה.
 
ב-[[1994]] הוחתמו הסאבווי סאקרס בחברת התקליטים [[אן אם סי]] והוציאו את אלבום הבכורה שלהם "[[קומות קרקע ומטה]]", אותו הפיקו בעצמם. האלבום, אשר [[מפיק מוזיקלי|הופק מוזיקלית]] על ידי [[איציק ליכטנפלד]], היה מאופיין בשירים קצרים, מהירים, בוטים, פרובוקטיביים ורוויים ב[[זעם]] ו[[כאב]]. מתוכו יצאו לרדיו השירים "רוצח", "אני לא שומע" ו"את נוסעת". מבין שירי האלבום בלטו "אני לא שומע", "אין לי אדמה", "את נוסעת", "רוצח", "אקסטזי", "אני רעב" (שהופיע באלבום בשתי גרסאות, השנייה מביניהן מחוברת לרצועה האחרונה באלבום של השיר "סבלנות") והמפורסם שבהם - "חרא מדינה". השיר הפוליטי זכה להכרה מאוחרת כג'ינגל תוכנית הרדיו "[[זהבי עצבני]]". למרות החדשנות שהפגין האלבום הוא לא זכה להצלחה רבה, אך בהמשך הפך לפריט אספנים של חובבי רוק. לשני שירים באלבום נוצרו [[קליפ|קליפים]] - "אני לא שומע" (ביים [[יואב רודה]] וראה אור באותה שנה) ו"אין לי אדמה" (צילם, ביים וערך שלומי ברכה, וראה אור ב-[[1995]]). בהמשך חיממה הלהקה הופעות של [[איפה הילד]], [[רמי פורטיס]] ו[[זקני צפת]].
 
ב-[[1996]] הוציאה הלהקה את אלבומה השני "[[שקט נפשי]]", גם הוא בהפקת ליכטנפלד. האלבום, אשר הופק מוזיקלית על ידי הלהקה ו[[עובד אפרת]], התאפיין בקו רגוע, צלילים מלודיים יחסית ובטקסטים בוגרים ופחות בוטים ופרובוקטיביים. בלטו בו השירים "הצרות", "חי על הסף", "בקשה" (שלושתם שוחררו לרדיו כסינגלים), "דיבורים" ו"מוכה בשגעון", אך גם אלבום זה לא זכה להצלחה. האלבום מסתיים בקטע ארוך בשם "ואדי מילק", שאורכו 14 דקות ו-16 שניות.