לא בלי בתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור פנימי
שורה 3:
 
==העלילה==
בטי, אמריקאית גרושה ואם לשני בנים, הכירה את מודי (קיצור שמו -סייד בוזורג מחמודי) ב[[בית חולים]]. הקשר ביניהם התהדק, מודי טיפל וסעד אותה ולאחר מכן הם נישאו. בטי ומודי ניהלו חיי [[נישואין|נישואים]] שגרתיים ונולדה להם [[בת]]. לאחר שמודי מפציר בבטי, היא מסכימה שיבקרו למשך שבועיים בלבד במולדתו [[איראן]] כדי להכיר אותה ואת בתם מהתוב ל[[משפחה|משפחתו]]. בתום שבועיים באיראן, מודי מודיע לבטי כי הם יישארו באירן לתמיד.
 
התקופה הייתה תחילת שלטונו של ח'ומייני, שהתאפיינה במעבר מהיר מהחוק האזרחי לחוק ה[[אסלאם|אסלאמי]] הקיצוני. בתקופה זו ה[[משטרה חשאית|משטרה החשאית]] החלה לעצור [[אזרח]]ים שנהגו שלא על פי [[שריעה|חוקי האסלאם]] ובעיקר נשים שלא לבשו [[צ'אדור]] (גלימה ארוכה שחורה שמכסה את הגוף כולו, בדומה ל[[בורקה]]). על פי החוקים החדשים הנשים והילדים הפכו ל[[רכוש]]ו של ה[[גבר]] שהיה רשאי לצוות עליהם את רצונו ואף לנקוט כלפיהם ב[[אלימות]].
 
מודי החל לנקוט כלפי בטי באלימות והחזיק בה ובמהתובובמהטוב שהייתה בת 5 בהסגר. הוא הרשה להן לצאת מהבית בליווי צמוד בלבד. הכבוד שרחשה בטי לבעלה נעלם והיא החלה לנטור לו [[טינה]]. לאחר 18 חודשים בתנאים קשים, בטי ומחתב הצליחו להימלט דרך ה[[הר]]ים והגיעו ל[[טורקיה]] שם נעזרו בשגרירות ארצות הברית.
 
==בטי מחמודי לאחר הבריחה==