ברקת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 100:
ב[[ברזיל]] נתגלתה אבן הברקת הגדולה ביותר:
 
* '''[[ברקת באהיה]]''' (Bahia Emerald) - אבן הברקת הגומית הגדולה ביותר בעולם. האבן נמצאה בשנת [[2001]], במחוז [[באהיה]] במערב [[ברזיל]]. משקלה 360 ק"ג, 1,900,000 [[קרט (יחידת משקל)|קרט]]. האבן נמצאהנמצאת ב[[ארצות הברית]], במאבק משפטית מתוקשר לקביעת הבעלות בה.
 
[[קולומביה]] היא ארץ מוצאן של אבני הברקת המיוחדות ביותר:
שורה 106:
* '''טרפיץ''' (Trapiche) - סוג נדיר של ברקת. טרפיץ מתאפיין ב[[אסטריזם]] ("כוכביות") של 6 קרניים ושמו נובע מגלגל טחינה המשמש לעיבוד קני סוכר באזור. חתך של הגביש יראה תכלילים שחורים, חומים או לבנים החוצים את האבן ויוצרים כעין צלב משושה.
 
* '''גצ'לה''' (Gachala Emerald) - אבן הברקת השנייההגולמית הגדולההשניה ביותר בעולם נמצאה בשנת [[1967]].בגדולה, הגביש באורך 5 ס"מ ובמשקל 858 [[קרט (יחידת משקל)|קרט]] (172 גרם). נקראהאבן עלנמצאה שםבשנת המחוז[[1967]] בובמחוז [[גצ'לה]]. התגלההיא ונתרםנתרמה על ידי התכשיטן הארי וינסטון ל[[המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע|מוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע]] ב[[ארצות הברית]], שם הואהיא מוצגמוצגת.
 
* '''צ'וֹק אמרלד''' (Chalk Emerald) – אבן מלוטשת צלולה בגוון ירוק עמוק ובמשקל 37.82 [[קרט (יחידת משקל)|קרט]] (7.56 ג'). האבן משובצת בטבעת בעיצובו של התכשיטן הארי וינסטון ונתרמה ל[[המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע|מוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע]] ב[[ארצות הברית]] על ידי היזם אוסקר צ'וק ורעייתו. לפני חיתוך וליטוש היה משקלה 38.4 [[קרט (יחידת משקל)|קרט]] (7.68 ג'). מסופר כי האבן הייתה הקישוט המרכזי בענק שהיה שייך לאשת ה[[מהרג'ה]] של בָּרוֹדָה (Baroda), לשעבר מדינה והיום עיר במדינת [[גוג'אראט]] ב[[הודו]].
 
* '''מוּגוֹל אמרלד''' (Mogul Emerald) – לוח מלבני בגובה 10 ס"מ אשר בצדו האחד חרוטים פסוקים [[אסלאם|איסלמיות]] ובצדו השני עיטורים פרחוניים. משקלו של הלוח 217.8 [[קרט (יחידת משקל)|קרט]] (43.5 גרם) וקיים לגביו תיעוד משנת [[1695]] מזמןמתקופת [[האימפריה המוגולית]]. כיום מוצגת ב[[מוזיאון לאומנות איסלאמית]] ב[[דוחה]], [[קטאר]].
 
* '''הוּקר אמרלד''' (Hooker Emerald) – ברקת במשקל 75 [[קרט (יחידת משקל)|קרט]] (15 גר') המשובצת בסיכה ומוקפת יהלומים. מסופר כי האבן הייתה משובצת באבזם של [[סולטאן]] טורקי. הסיכה שוכנת באוסף ה[[המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע|מוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע]] ב[[ארצות הברית]].