רימון (אתר מקראי) – הבדלי גרסאות

מדרום לקיבוץ להב מצויות חורבות של [[יישוב]] גדול הנקרא בפי הערביםה[[ערבים]] "חירבת א-רממין" <ref>במפת PEF Kh.Umn .Rumanim</ref>. לפי הצליל, שנשמר בשם הערבי, משערים כי היה זה מקום העיר רימון המקראית והעיר באותו שם המוזכרת במקורות תלמודיים[[תלמוד]]יים.

קיבוץ להב, צפונית לאתר, בנוי על [[תל]] שכונה "תל חוילפה". בתל נמצאו שרידים מ[[תקופת הברזל בארץ ישראל|התקופה הישראלית]] ונטו לזהות את המקום בתור "צקלג" המקראית, העיר, בה ישב [[דוד]] בחסות [[אכיש מלך גת]] ([[ספר שמואל]] א' כ"ז, א'-ו') ואכן. צקלג היה זהגם שמו של הקיבוץ בשנים הראשונות להקמתו.

מצפון מזרח ל"תל חוילפה" מצויה חורבה נוספת מתקופה מאוחרת יותר. נחשפו בה קברים ו[[גלוסקמא|גלוסקמאות]] - ארונות קבורה קטנים מאבן. אחד העיטורים שנמצאו היה [[רוזטה (חלון)|רוזטה]] - עיטור יהודי מקובל. [[צבי אילן]] מצטטציטט חוקרים, הסבורים, כי הקברים שייכים ל"תלא", המוזכרת אצל אוסביוס מקיסריה בתור "כפר גדול של יהודים".

הארכאולוגה[[ארכאולוג]] [[רם גופנא]] סבור כי משמעות השם הארמי "תלא" הוא "התל" - השם שניתן למקום אחרי שפסקשהיישוב היישובעצמו בתלחדל עצמולהתקיים בתל. השם "רימון" נדד ל"חרבת רמליה" - רימון התלמודית. כאשר נוסד וכשקםבמקום יישוב נוסף ב[[תקופת התלמוד]], -הוא נקרא תלא, "התל". מקור שם היישוב [[תלם]], הנמצא מערבית ל[[חברון]], מכונהאף עלהוא שםבשם "תלא".