אסון הנפט של אקסון ואלדז – הבדלי גרסאות

פעולת הניקוי הראשונה הייתה ניסיון לשימוש בתערובת שהורכבה מ[[חומר פעיל שטח]] ומ[[ממס]]. חברה פרטית נשכרה לפזר את התערובת באמצעות מסוק כבר ביום הדליפה הראשון, אך מכיוון שהים לא היה גלי מספיק לערבוב התערובת עם הנפט במים, השימוש בשיטה זו הופסק. שריפת נפט ניסיונית נערכה בשלבים המוקדמים של הדליפה, באזור שבודד על ידי מחסום צף חסין לאש. הניסוי היה מוצלח יחסית, אך בגלל תנאי מזג אוויר לא מתאימים, שריפות נוספות לא בוצעו במהלך פעולות הניקוי. ניקיוןפעולות מכניניקוי החלנוספות החלו זמן קצר לאחר מכן, בעזרת מחסומים צפים ומכונות להפרדת נפט מהמים (skimmers), אך המכונות לא היו זמינות ביממה הראשונה לאחר האסון, ובנוסף נפט סמיך ו[[אצות]] גרמו לסתימות בציוד. בפעולות הניקוי, השתתפו יותר מ-11,000 תושבי אלסקה, עובדי חברת אקסון ומתנדבים מכל רחבי ארצות הברית שנשכרו במיוחד על ידי חברת אקסון. הם עבדו ברחבי האזור שנפגע בניסיון להפחית את הנזק לסביבה.

מכיוון שבמפרץ הנסיך ויליאם מפרצונים סלעיים רבים בהם הצטבר נפט, התקבלה החלטה לנקות אותואותם בעזרת מים חמים בלחץ גבוה. אך שיטה זו פגעה גם באוכלוסיות המיקרו-אורגניזמים על החוף; רבים מיצורים אלה, כגון [[פלנקטון]], מהווים את הבסיס ל[[שרשרת המזון]] הימית/חופית ואחרים, כגון [[חיידק|חיידקים]] ו[[פטריות]], הם בעלי יכולת פירוק ביולוגי של נפט. יש הטוענים כי היה צריך להשאיר את הנפט ולא לנקותו, ולאפשר לו להתפרק בהדרגה. בזמנו, הן עצת ה[[מדען|מדענים]] והן הלחץ הציבורי היו לנקות הכל, אך מאז התפתחה הבנה עמוקה יותר של תהליכי פתרון טבעיים ויזומים, ולפחות חלק ממנה הוא בזכות ההזדמנות לחקור את ההשלכות של הדליפה מאקסון ואלדז.