פסק דין באק נגד בל – הבדלי גרסאות

'''פסק דין באק נגדנ. בל''' (ב[[אנגלית]]: '''''Buck vs. Bell,''''') (מראה מקום: 274 U.S.200 {{כ}}(1927)) הוא תיק[[פסק שנידוןדין]] משנת [[1927]] של ב[[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] בשנת [[1927]]. העתירהפסק לביתהדין המשפט נעשתה על ידי עורךפסק דינהבעתירתה של הנערה קארי באק (Carrie Buck) שאובחנה כרפת שכל, ושוכנה במוסד מתאים במדינת [[וירג'יניה]]. עלבהנהלת פיד"ר חוקיבל, וריג'יניהכנגד באקחוקיותו הייתהשל צריכההחוק לעבורבמדינת עיקורוירג'יניה בניגודשקבע לרצונהכי ועליש כךלעקר היארפי ערערהשכל ב[[עיקור כפוי]]. פסק הדין שהוקרא על ידי השופט העליון [[אוליבר ונדל הולמס הבן|אוליבר ונדל הולמס]] קבע כי פרקטיקות של עיקור בכפייה כלפי רפי-שכל הן חוקתיות ואינן סותרות את ה[[התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית|תיקון ה-14]] לחוקה האמריקאית. <br />

פרקטיקת [[עיקור כפוי|העיקור בכפייה]] הינה חלק מ[[אאוגניקה]] שלילית שתפסה תאוצה רבה בארה"ב ובמקומות נוספים באירופה החל מסוף [[המאה ה-19]]. [[מלחמת העולם השנייה]] היוותה פגיעה קשה ברעיונות אאוגניים אך דעיכתם הסופית התרחשה רק כמה עשורים לאחר מכן. <brמקובל />לראות במשפט באק נגד בל ופסיקתו של בית המשפט מתן לגיטימציה משפטית וחברתית לעיקור כפוי. בעקבות קבלת פסק הדין המשיכו חוקי עיקור בכפייה למאובחנים כ"רפי שכל" לחול במספר רב של מדינות בארצות הברית, ולמעשה נמשך נוהג העיקור הכפוי בארצות הברית עד ל[[שנות ה-70]]. בסך הכל עוקרו בכפייה כ-65,000 אמריקאים בתקופה זו.