הבדלים בין גרסאות בדף "לאמארקיזם"

נוספו 398 בתים ,  לפני 7 שנים
אין תקציר עריכה
[[ז'ורז' קיוויה]] ([[:en:Georges Cuvier]]) היה אחד ממתנגדיו המרכזיים של לאמארק ושל הלאמארקיזם. קיוויה התנגד לרעיון הטרנסמוטציה (התפתחות המינים) של לאמארק, וטען כי המינים לא משתנים וכי קיימת [[הכחדה]]. קיוויה הגה את רעיון "הקורלציה של החלקים" לפיו, לכל איבר בגוף יש תפקיד, וכל חלק הוא חיוני להמשך תפקודו של השלם. חלקי הגוף פועלים בתיאום מושלם ופגיעה באחד תביא לחוסר תפקוד. עיקרון זה הוא מנוגד ללאמארקיזם אשר טוען כי ישנם איברים המסוגלים להשתנות בהתאם לשינויים בתנאים, ואף להיעלם כליל בעקבות חוסר שימוש. קיוויה היה חוקר יסודי יותר מלאמארק והתמקד בפרטים קטנים במקום בתיאוריות גדולות. הוא היה חוקר נחשב יותר בתחום המדע היות שחקר יונקים, בניגוד ללאמארק שחקר צמחים ולאחר מכן חרקים. עובדות אלה ונוספות הביאו לכך שתיאוריית הלאמארקיזם נתפסה בזלזול וחוסר הבנה.
הלאמארקיזם כשל ויצר התנגדויות ממספר סיבות. סיבה אחת היא שלאמארק יצר לעצמו שם של חוקר הממהר להניח הנחות, וכמי שבונה תיאוריות גדולות המתפרסות על תחומים רבים {{הערה|Sapp, Jan. ''Genesis, the Evolution of Biology'', (New York:2003), p.10}} . באותה תקופה החשיבות של תצפיות מדוקדקות הייתה גבוהה, ועל כן תיאוריה שהובאה על ידי חוקר שנחשב כמניח הנחות ולא מקצועי מספיק, לא יכולה הייתה להתקבל כתיאוריה רצינית. התנסחויותיו כאשר ניסה להסביר תופעות מסוימות עוררו לעג לעתים קרובות, עקב העובדה שהיו רחוקות מלהיות מדעיות, וכללו בתוכן התייחסויות לרצונן האישי של בעלי החיים; למשל ניסיונו להסביר מדוע ציפורים מסוימות שהיו שוקעות בבוץ פיתחו רגליים ארוכות:
 
{{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=We find in the same way that the bird of the waterside which does not like swimming, and yet is in need of going to the water's edge to secure its prey, is continually liable to sink in the mud. Now this bird tries to act in such a way that its body should not be immersed in the liquid, and hence makes its best efforts to stretch and lengthen its legs… {{הערה|שם}}}}
 
סיבה נוספת לחוסר ההצלחה של התיאוריה היא העובדה שלאמארק לא היה חזק מבחינה פוליטית ולכן לא יכול היה ליצור סביבו חבורה של תומכים, כמו שבשלב מאוחר יותר עשה [[צ'ארלס דרווין]]. חוקרים נחשבים יותר, בעלי השפעה פוליטית גדולה יותר זלזלו בלאמארקיזם וכך הורידו את חשיבותו בעיני הקהילה המדעית. אף דרווין, שבמידה מסוימת התבסס על חלק מטענותיו של לאמארק ניסה להרחיק את עצמו מהלאמארקיזם מחשש שיעורר זלזול בעצמו ובתיאוריה שלו {{הערה|Sapp, p.8}} .
 
מתנגדיו המשיכו לטעון שללאמארק אין מספיק ראיות והוכחות שיתמכו בתיאוריה שלו. הוא לא עשה מספיק תצפיות והתבסס על מספר קטן של מקרים שמהם הסיק תיאוריות גדולות שמבחינתו היו יכולות לשנות את כל ההבנה של העולם. חוסר בממצאים גיאולוגיים הייתה בעיה נוספת שמתנגדיו טענו שמפריך את התיאוריה שלו.
בשנים האחרונות חלה התחדשות בעניין בתחום אחד של תיאוריית הלאמארקיזם; הורשת תכונות נרכשות. מחקרים חדשים בתחום ה[[אפיגנטיקה]] טוענים שישנה אפשרות שתכונות התנהגותיות נרכשות יכולות להיות מועברות ב[[תורשה]]. מחקר אחד מדבר על תרנגולות; גידול תרנגולות בתנאי לחץ הוביל להולדת צאצאים עם התנהגויות חדשות שמותאמות לתפקד בתנאים של מחסור במזון למשל. ההנחה היא ש[[גנים]] מסוימים עלולים להיות מושפעים מהתנהגות מסוימת ותכונה זו תועבר לצאצאים על מנת להגביר את היכולת שלהם לשרוד במצבים קשים.
 
מחקר אחד בחן האם גישה מוגבלת למקורות מזון ומים אצל תרנגולות תשפיע על התנהגותן ותביא לשינויים גנטיים, והאם שינויים אלה יועברו בהורשה לצאצאיהן של התרנגולות. התנהגויות שונות יכולות להתבטא בשינויים באופן החיפוש אחר האוכל למשל – התמקדות במקומות מוכרים שבהם נמצא המזון במקום חיפוש אחר מקורות מזון חדשים. התרנגולת היא חיה שקל לחקור כיוון שבעזרת [[אינקובטור|אינקובציה]] ניתן להפריד לחלוטין את הביצים והצאצאים מההורים וכך למנוע מצב של למידת התנהגות מההורים. הניסוי הראה כי תכונות מסוימות והתנהגויות חדשות של תרנגולות אכן הועברו בצורה מסוימת לצאצאים, אף שלא היה שום מגע ביניהם והצאצאים לא היו באותם מצבי לחץ שהיו הוריהם (כך שהתנהגות שנצפתה בהורים לא אמורה להיות קיימת אצל הצאצאים).
 
"{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=כן|תוכן=Our Findings … showed modification in their foraging behavior which is in line with what could be expected from and adaptive perspective. Furthermore, offspring of the UL birds showed a similar response to that of their parents, in spite of themselves never being exposed to the treatment." {{הערה|http://www.plosone.org/article/info:doi/10.1371/journal.pone.0006405}}}}
 
מחקר זה הוא רק דוגמא אחת להתעניינות המחודשת בהורשת התכונות הנרכשות. מחקרים נוספים מתנהלים כל הזמן. מחקר אחר מראה כי הרגלי אכילה אצל זכרי עכברוש (שגורמים להשמנה אך לא נובעים מגנים) משפיעים על נטיות להשמנה בצאצאים ממין נקבה {{הערה|http://www.nature.com/nature/journal/v467/n7318/full/nature09491.htmlhttp://www.nature.com/nature/journal/v467/n7318/full/nature09491.html}}.
 
==הערות שוליים==
35

עריכות