פרשני המקרא היהודים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Bnrus (שיחה | תרומות)
עיצוב, ויקיזציה, הרחבה
שורה 2:
 
יצירת הפרשנות לתנ"ך התחדשה בתחילת המאה ה-17 עם פירוש [[חיים בן עטר|אור החיים]], והתגברה בעקבות [[תנועת ההשכלה היהודית|תנועת ההשכלה]] והתגובות השונות לה. מאז הקמת [[מדינת ישראל]] התגבר מאוד העיסוק בתנ"ך, יצאו לאור מספר [[כתב עת|כתבי עת]] על התנ"ך (למשל, [[מגדים (כתב עת)|מגדים]]) ונכתבו פירושים רבים על ה[[תנ"ך]] ועיונים בו ובפרשניו, כדוגמת עיוניה של [[נחמה ליבוביץ]] והמפעל הגדול של "[[דעת מקרא]]".
==פרשנות קדומה==
 
* [[פילון האלכסנדרוני]], [[מצרים]], ([[המאה ה-1]])
* ה[[תרגומי התנ"ך|תרגומים]] - [[תרגום אונקלוס|אונקלוס]], [[תרגום ירושלמי|ירושלמי]], ו[[יונתן בן עוזיאל]]
* רבי [[סעדיה גאון]] (רס"ג), מצרים-בבל, [[882]] - [[942]]
 
==פרשנות פילולוגית==
* [[מנחם בן סרוק]] 920 - 970 בערך
שורה 17 ⟵ 14:
* רבי [[יהודה אבן בלעם]], (אמצע המאה ה-11)
* רבי [[תנחום הירושלמי]] (אמצע [[המאה ה-13]])
 
==פרשנות ימי הביניים==
 
'''פרשני [[ספרד]]'''<br>
* רבי [[אברהם אבן עזרא]] (ראב"ע), [[1089]]<!--אולי 1092?--> - [[1164]]
שורה 56 ⟵ 51:
*רבי [[אברהם בן שלמה (תימן)|אברהם בן שלמה]] (חיבר פירוש מקיף ויסודי על כל הנביאים והכתובים), [[1422]]
*רבי [[זכריה הרופא]] (חיבורו:"מדרש החפץ"),סביבות שנת [[1430]].
*רבי [[סעדיה עדני]] (חיבורו:"חמדת ישראל" על כל התנ"ך נחשב לעת עתה כאבוד עם עוד למעלה מ25 חיבורים בתורה מדע ורפואה שמיעוטם נמצא, כמו פירושו על הרמב"ם),בחיבוריו מוזכרות השנים [[1446-1485]].
*רבי [[דוד בן ישע הלוי חמדי]] (חיבורו "אלוגיז אלמוגני"-הקצר המספיק), [[1487]].
'''פרשני [[גרמניה|אשכנז]]'''
שורה 76 ⟵ 71:
* רבי [[חיים בן עטר]] (חיבורו: "אור החיים"), [[מרוקו]], [[1703]]? - [[1750]]?
* רבי [[דוד פארדו]] (חיבורו: "משכיל לדוד"), [[איטליה]], [[1718]] - [[1792]]
* [[משה מנדלסון]], [[גרמניה]], (1729 - 1786)
* רבי [[משה סופר]] ("חת"ם סופר"), [[סלובקיה]], [[1762]] - [[1839]]
* [[שמואל דוד לוצאטו]] (שד"ל), [[1800]] - [[1865]]
שורה 103 ⟵ 98:
==לקריאה נוספת==
* [[שרה יפת]], '''דור דור ופרשניו : אסופת מחקרים בפרשנות המקרא''', [[מוסד ביאליק]], 2008 ‬
* הרב פרופ' [[עזרא ציון מלמד]], '''מפרשי המקרא, דרכיהם ושיטותיהם''', [[הוצאת מאגנס]], ה'תשל"ה, מהדורה שנייה [[ה'תשל"ח]].
 
* הרב פרופ' [[עזרא ציון מלמד]], '''מחקרים במקרא בתרגומיו ובמפרשיו''', [[הוצאת מאגנס]], [[ה'תשמ"ד]]. ISBN 9652235156
==קישורים חיצוניים==
* פרופ' גרשון ברין, [http://mikrarevivim.blogspot.co.il/?zx=ca9973d4fdc6ef30 קוים לאיפיון הפרשנות הביזנטית], בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
* {{דעת|[[יהודה איזנברג]]|daat/tanach/parshanut.htm|'''פרשנות המקרא''' - אוסף חיבורים פרשניים ומאמרים בנושא}}
 
* {{דעת|[[יחיאל צבי מושקוביץ]]|daat/tanach/parshanut/parshanut-2.htm|פרשנות המקרא בימינו}}
*[http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=740&simpleTerm=False פרשנות המקרא הקדומה] באתר [http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfindex.aspx לקסיקון תרבות ישראל].
*[http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=728740&simpleTerm=False פרשנות המקרא בימי הבינייםהקדומה] באתר [http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfindex.aspx לקסיקון תרבות ישראל].
*[http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=740728&simpleTerm=False פרשנות המקרא הקדומהבימי הביניים] באתר [http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfindex.aspx לקסיקון תרבות ישראל].
 
[[קטגוריה:פרשני המקרא|*]]