סלון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
פירוש נוסף
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=חדר|אחר=התכנסות אינטלקטואלית|ראו=[[סלון ספרותי]]}}
[[קובץ:JvM haeufigstesWohnzimmer.jpg|250px|שמאל|ממוזער|סלון אירופאיאירופי טיפוסי]]
'''סלון''' הוא החדר הראשי והגדול ב[[בית]] מגורים ובו מתנהלים חיי הפנאי והחברה של דרי הבית. הסלון משמש גם לאירוח והוא החדר המוצג בפני המבקרים. הסלון המודרני כולל לרוב רהיטי ישיבה (כיסאות, ספות, כורסאות) ומערכת בידור ביתית (טלוויזיה, מערכת סטריאו, קונסולת משחקים). בסלון מוצגים גם פריטי [[עיצוב]], חפצי נוי, יצירות אמנות ומזכרות אישיות, המשמשים את בני הבית על מנת להציג תדמית מסויימת לאורחיהם ובאי ביתם.{{הערה|ראו למשל "הסלון המשפחתי כמראה תרבותית" במאמר {{אנשים ישראל|[[עוז אלמוג]]|דורות וסגנונות חיים במגזר החילוני הוותיק - חלק ג: מעמד הביניים החדש|7853|}}}}.
 
מקור המילה סלון בשפה ה[[צרפתית]], ומשמעותו האטימולוגית הוא חדר גדול (ואכן נקרא בעברית בעבר "החדר הגדול"). בעשורים האחרונים משתמשים בעברית גם במונחים חדר מגורים, חדר דיור וחדר אירוח בהשפעת השפה ה[[אנגלית]] (living room). אולם המונח סלון הוא המושרש והנפוץ ביותר בעברית בת זמננו.
 
בחברה ה[[חרדים|חרדית]] ניצב במקום בולט בסלון ארון [[ספרי קודש]] גדול וארון ובו וויטרינה[[ויטרינה]] בה מוצגים [[תשמיש קדושה ותשמיש מצווה|תשמישי קדושה]] נאים ([[פמוט]]ים, כוס ל[[קידוש]] וכד'). במרכז הסלון ניצב השולחן הסלוני הגדול, עליו נערכות [[סעודת שבת|סעודות השבת]]{{הערה|{{אנשים ישראל|הדס חנני|דפוסי מגורים באוכלוסיה החרדית בישראל|7766|}}}}.
 
בשפה ובתרבות ה[[ערבית]] נקרא חדר האירוח המרכזי בשם '''[[ליוואן]]'''. לאורך קירותיו מצויות ספות נמוכות ובמרכזו פרושים [[מחצלת|מחצלות]] ו[[שטיח]]ים. חדר נפרד או אזור ה[[מזרן|מזרנים]] וה[[כרית|כריות]] לאורך הקירות נקרא אזור ה[[דיוואן]], ההתכנסות. באירועים בהם נהוגה הפרדה בין גברים ונשים מקובל כי הנשים יושבות בדיוואן. {{הערה|{{אנשים ישראל|שרון הורנשטיין, [[עוז אלמוג]]|מאפייני הבית והדירה ביישובים הערביים בישראל|7473|}}}}