חטיפות בריטים על ידי האצ"ל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: על ידי, הייתה, אזור, בן-גוריון, היות ש, זיכרון |
|||
שורה 17:
ב-[[13 ביוני]] [[1946]] דן בית הדין הצבאי את לוחמי האצ"ל [[יוסף שמחון]] ו[[מיכאל אשבל]], למוות בתלייה. הם נתפסו לאחר שנפצעו בהתקפת אצ"ל על מחנה [[צריפין|סרפנד]] לשם החרמת נשק.
בצהרי ה-[[18 ביוני]] [[1946]] פרצה חוליית לוחמי אצ"ל למלון "ירקון" ב[[תל אביב]] שם שוכנו קצינים בריטים והיה להם מועדון. תוך זמן קצר הופרדו הקצינים מהחיילים. הכוונה
אותו זמן נעצר ב[[ירושלים]] קצין צבא בכיר שהיה בדרכו לפגישה עם [[אוולין יו בארקר|גנרל בארקר]]. הוא הוחזק במקום מסתור ב[[שכונת הבוכרים]] אך כעבור יומיים הצליח להימלט.
הפעולה זיעזעה את הממשלה הבריטית. [[דוד בן
נציגי [[ההגנה]] נפגשו עם נציגי אצ"ל ב[[תנועת המרי העברי]] וניסו לשכנע אותם כי הבריטים לא יירתעו מתליית שני הנידונים למוות, מטעמי יוקרה אימפריאלית, גם אם יעלה הדבר בחייהם של הקצינים ואילו שחרורם של אלה עשוי להיות פתח להצלתם. נציגי אצ"ל לא קבלו הערכה זו.
שורה 31:
לבסוף, ב-[[3 ביולי]] [[1946]] שידר [[קול ירושלים]] הודעה כי מפקד הצבא בארץ ישראל אישר את חיובם בדין של אשבל ושמחון וגזר דין המוות שהוצא נגדם אבל ה.מ. [[הנציב העליון]] בתוקף הסמכויות שניתנו לו לפי סעיף 16 של דבר המלך במועצתו מהשנים [[1922]] - [[1940]], החליף את גזר דין המוות במאסר עולם.
אצ"ל מיהר לשחרר את הקצינים כי רצה לסיים את הפרשה היות
==חטיפת השופט וינדהאם ומייג'ור קולינס==
ב-[[1 בינואר]] [[1947]] נידון דב גרונר למוות על חלקו ב[[ההתקפה על משטרת רמת גן|התקפה על משטרת רמת גן]]. גנרל בארקר אישר את גזר הדין ב-[[24 בינואר]] [[1947]] וביצועו נקבע ל-[[28 בינואר]] [[1947]].
למרות נקיטת אמצעי זהירות
מאחר ולא באה כל הודעה חדשה על שינוי בגזר הדין החליט אצ"ל לבצע פעולה חורגת מהפעולות הרגילות ולחטוף שופט מחוזי.
ב-[[27 בינואר]] [[1947]] נעצרו בצהריים מוניות אחדות לפני בית הדין המחוזי ברחוב [[יהודה הלוי]] בתל אביב ומתוכן יצאו 14 צעירים. הם עלו לאולם בית המשפט שבו התנהל משפט בראשותו של השופט ראלף וינדהאם. באקדחים שלופים הם ניגשו לשופט ובקשו ממנו להתלוות אליהם. השופט הובא כשהוא עוטה גלימת שופט ופאה נכרית לראשו. הוא הוכנס למונית והוסע לצריף מבודד שבו התגוררה משפחה אוהדת אצ"ל בשכונת [[
עוצר הוכרז בירושלים ובתל אביב. באותו ערב פורסמה ידיעה ממשלתית שמסרה שמפקד הצבא דחה את ביצוע גזר הדין לפרק זמו בלתי מוגבל. הנציב העליון הזמין את [[גולדה מאיר]], [[אליעזר קפלן]] ו[[ישראל רוקח]] והזהיר אותם שאם קולינס ווינדהאם לא ישוחררו תוך 48 שעות יופעל מצב צבאי
מפקדת האצ"ל החליטה לשחרר את השניים בגלל מספר שיקולים:
*דחיית ביצוע גזר הדין היוותה הישג חלקי של הפעולה
*היה חשש שחיפושים נמרצים מטעם ההגנה יביאו לגילוי החטופים.
*השופט וינדהאם היה מעורב בחיי היישוב העברי ומקובל על תושבי תל אביב והוצאתו להורג
וינדהאם שוחרר בבוקר ה-[[28 בינואר]] [[1947]] וקולינס, ב-[[29 בינואר]] [[1947]]. שניהם סיפרו על יחס הוגן.
| |||