בן עזאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 2:
'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.
 
רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כ[[תלמיד חבר]] ל[[רבי עקיבא]]<ref>[[בבא בתרא]] [[S:בבא בתרא קנח ב|קנח:ב]], </ref>. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה ונאמר עליו ש"משמת בן עזאי בטלו השקדנים". לא ידוע היכן הוא גדל, וכנראה שבדומה לר' עקיבא- רבו, הוא התחיל ללמוד תורה בגיל מאוחר. מסופר כי בתו של ר' עקיבא הבטיחה לו שתינשא לו בתנאי שיעסוק בתורה (כפי שעשתה אמה לאביה), והוא הסכים. לא ברור האם הוא אכן נשא אותה לאישה ומיד גירש אותה, או שהוא מעולם לא התחתן איתה, אך ידוע שהוא נשאר רווק עד סוף ימיו מכיוון ש"נפשו חשקה בתורה".{{הערה|ראו: {{בבלי|כתובות|סג|א}}, וב[[תוספות]] שם.}} הוא מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[תארים רבניים|רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות|סמיכה]] ובגלל שלא היה נהוג לסמוך אדם שאינו נשוי,שער. הגלגולים / הקדמה לד / כרך ב עמוד יא
(ממס' סוטה דף ד ע"ב), ואין הכונה שגירשה אלא שלחה לבית אביה, והיא לא רצתה להתיר הקשר שבינה לבין אותו הצדיק, ומרצונה עיגנה את עצמה (אות יג), עם כל זה כבר נתבאר אצלינו (שער המצות פ' כי תצא) במצות הקדושין, כי על ידי הקדושין נותן האיש באשה בחינת אור מקיף, מכח רוחו של האיש, ובן עזאי כשקדש את בת רבי עקיבא, יהיב בה ההוא רוחא בסוד אור מקיף, ונשאר הרוח תמיד עמה כי לא נתגרשה ממנו, ומצד זה גם כן יש לבן עזאי קורבה עם רבי עקיבא תמיד כנודע אצלינו (לקמן בהקדמה לו דףמב ע"א, בביאורינו עמ' עד-עה).
 
בן עזאי עסק רבות בענייני [[בית המקדש]] וסדרי ה[[קורבנות]], ואף בענייני [[סדר נזיקין|נזיקין]]. הוא נודע כחכם גדול, ובני הדורות שלאחריו השתבחו בו בשעה של הארה שכלית, והתבטאו בלשון "הריני כבן עזאי". על פי המסופר במסכת [[מסכת חגיגה|חגיגה]], היה אחד מארבעת החכמים שנכנסו ל'[[פרדס (יהדות)|פרדס]]', אך כוחו לא עמד לו והוא נפטר כתוצאה מכך.