אבחון וטיפול באמצעות מנדלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ תיקון קישור
שורה 136:
מטרת טכניקת האבחון SRTC היא לאפשר למטופלים לבחון את עצמם ואת מנגנוני ההגנה שלהם, במערכות יחסים עם אובייקטים משמעותיים ואירועי חיים [[טראומה נפשית|טראומתיים]]. האבחון נעשה בצורה לא מאיימת, המעודדת ביטוי מילולי ומודעות עצמית. לטכניקה זו ערך כאמצעי אבחוני של ניתוח האישיות, אך גם ככלי טיפולי. טראומות שעבר המטופל, אירועי חיים ואובייקטים משמעותיים באים לידי ביטוי בצבע, שהוא אמצעי לביטוי רגשי. בנוסף, נעשה שימוש במבנה מאורגן, שמקביל למבנה הפנים-נפשי: מבנה בעל מרכז פנימי בנוי שכבות, בדומה למבנה המנדלה. טכניקה זו מאפשרת את גילוי השפה הפנימית של המטופל, העשוי לתרום לתקשורת טובה ועמוקה יותר בינו ובין המטפל.
 
הטכניקה מומלצת לשימוש מיד לאחר הפגישה הראשונה בין המטפל למטופל. היא כוללת שני שלבים: בשלב הראשון המטפל מסביר למטופל כי באופן [[מטאפורה|מטאפורי]], כל אדם מורכב משכבות, כמו אלה של [[בצל]]; השכבות הפנימיות מוסתרות לעתים קרובות מהעולם החיצון. לאחר מכן המטופל מתבקש לצייר את עצמו כשכבות צבע, החל מהשכבה הפנימית עד לחיצונית ביותר. כמו כן, המטופל מתבקש להתחבר באופן חופשי לצבעים, ולהקצות תחושה או רגש (באופן אסוציאטיבי) לכל צבע. לאחר היצירה, מתבקש המטופל להקצות אירוע מהחיים או מצב שחווה, לכל צבע. בשלב השני המטופל מתבקש להקצות צבע אחד או יותר, לאחרים משמעותיים, על פי רשימה שהגיש המטפל (למשל [[אמא|אם]], [[אבא|אב]], [[אח (בן משפחה)|אחים]]ים, [[זוגיות|בני זוג]], [[ילד]]ים והמטפל). בסופו של התהליך, המטופלים מתבקשים לבנות משפט בעל משמעות מהמילים שהם העלו מ[[אסוציאציה|אסוציאציות]] לצבעים מסוימים בשלב הראשון.
 
כל שכבת צבע באבחון ה-SRTC מייצגת דרגה בהתפתחות העצמי. לב-ויזל מציינת בין השאר, שכל צבע יכול לעורר באופן סימולטני תגובות מנוגדות, כמו קור-חום, אהבה-שנאה, אדמה-שמיים. ניגוד זה יכול להוות אינדיקציה ל[[אמביוולנטיות]] של המטופל לגבי אירוע או אחר משמעותי. בנוסף, תגובות מנוגדות או לא תואמות יכולות להופיע בין שלב האסוציאציות החופשיות לבין הרגשות שהצבעים מעלים. למשל, צבע מסוים יכול לעורר רגש כמו הנאה, לצד [[זיכרון]] של מוות של אדם משמעותי. במקרים כאלה הניגוד יכול להוות אינדיקציה למשבר זהות אצל המאובחן{{הערה|שם= Lev-Wiesel}}.