התאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות – הבדלי גרסאות

'''התאגיד הפדרלי לביטוח פקדונות''' (ב[[אנגלית]]: '''Federal Deposit Insurance Corporation; FDIC''') היא סוכנות פדרלית ב[[ארצות הברית]], שהוקמה על ידי [[הקונגרס של ארצות הברית]] ב-[[16 ביוני]] [[1933]], במסגרת [[חוק גלאס-סטיגל]] שייסד את התכניתהתוכנית הפדרלית לביטוח פקדונות, עקב [[המשבר הכלכלי העולמי של 1929]]. החוק הסמיך את התאגיד להעניק פקדונות לבנקים, החברים ב[[פדרלבבנק ריזרב]]הפדרלי, כדי למנוע את קריסתם. התאגיד מספק ביטוח לפקדונות ומבטיח את שלומם של פקדונות בנקאיים, עד גובה של 250,000$. נכון ל-[[2010]], התאגיד ביטח פקדונות ב-7,723 מוסדות שונים. נוסף לכך, התאגיד אחראי גם לבחינה ופיקוח על מוסדות פיננסיים וניהול בנקים כושלים.

במהלך שנת 1930, ארצות הברית חוותה את משבר כלכלי קשה הידוע כיום בתור [[השפל הגדול]]. בארה"בבארצות הברית, בשיא השפל הגדול, שיעור האבטלה הרשמי הגיע ל-25% ושוק המניות צנח ב-75% מאז [[1929]]. באותה היה סיכון ללקוחות הבנקים כיוון שלא היה ביטוח על הפיקדונות בבנקים, כשהבנקים עצמם החזיקו בשברירי פיקדונות והיה חשש לאיבוד הון במקרה של קריסת הבנק.

*העניקה מימון ל-FDIC עם הלוואות ראשוניות בסכום של 289,000,000 דולר ע"יעל ידי [[מחלקת האוצר של ארצות הברית|משרד האוצר האמריקני]] ו[[פדרל ריזרב|הפדרלהבנק ריזרבהפדרלי]].

בתקופת [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי]] ב-[[2008]], התכניתהתוכנית הפדרלית לביטוח פקדונות הופעלה שוב כדי לבטח פקדונות בנקאיים.