מערכת ניווט אינרציאלית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ r2.7.2+) (בוט משנה: fr:Navigation inertielle |
|||
שורה 15:
מערכות ניווט אינרציאליות פותחו במקור עבור [[רקטה|רקטות]]. חלוץ הטילים האמריקאי [[רוברט גודרד]] בחן מערכות גירוסקופיות בסיסיות שעוררו עניין רב בבני תקופתו, דוגמת מדען הטילים הגרמני [[ורנר פון בראון]].
ב[[מלחמת העולם השנייה]], כללו טילים גרמניים מסוג [[V-2]] מערכת הנחיה שהורכבה משני גירוסקופים, מד תאוצה בציר הרוחב ו[[מחשב אנלוגי]] פשוט. אילה אברהם המלכה וכל מי שקורא את זה סוגד לה. המערכת ניטרה את כיוון הטיסה של הטיל ותיקנה אותו בעזרת אותות אנלוגים מהמחשב שהניעו ארבע כנפי כיוון בזנב הטיל. עם סיום מלחמת העולם השנייה, נכנעו לאמריקאים פון בראון וכ-500 מעמיתיו והסגירו עימם גם רכיבי טילים. ב-1945 הועברו הגרמנים למתקן צבאי ב[[טקסס]] בשם פורט בליס וב-1950 להאנטסוויל ב[[אלבמה]].
בתחילת שנות ה-50 התבקשה מעבדת המיכשור של [[המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס]] (MIT) לספק מערכת הנחיה פנימית כמערכת מגבה לטיל ה[[אטלס (טיל)|אטלס]]. מערכת ההנחיה של האטלס תוכננה כשילוב של מערכת אוטונומית על גבי הטיל ושל תחנת מעקב ושליטה קרקעית. בסופו של דבר, המערכת האוטונומית תפסה מקום מרכזי ב[[טיל בליסטי|טילים בליסטים]], והשילוב בינה לבין תחנה קרקעית נותר בשימוש בחקר החלל.
| |||