בן-ציון כ"ץ – הבדלי גרסאות

:"{{ציטוט|תוכן=מה שעשה כ"ץ בימי המשפט בדבר [[רצח ארלוזורוב]] לא יישכח לעולם, כמו שלא יישכח לעולם מה שעשה [[אמיל זולא]] בימי [[משפט דרייפוס]]. אכן גדולה היא זכותו של זולא שתבע את עלבונו של יהודי, כי מתחילה חשב אותו גם הוא לבוגד בצרפת, וקשה היה לו להילחם בכנופיה הצבאית התקיפה של עמו בעד בן עם זר לו. אבל סוף סוף רבים היו עמו ולחמו לצדו. ואולם קשה שבעתיים הייתה מלחמתו של בן ציון כ"ץ שהוכרח להילחם במפלגה שלטת בעד מפלגה נרדפת., שכמעט כל היישוב היה מתחילה נגד - ואין עוזר ואין תומך...והוא קיבל את "עונשו". מאז נתרופף מצבו בתור סופר ובתור עיתונאי. שנאה ובוז הקיפוהו כמעט מכל צד. קיתונות של שופכים ניתכו עליו ואת עיתוניו ומאמריו החרימו בסתר ובגלוי. ואף על פי כן לא נכנע ונלחם עד הסוף..." }}

:"{{ציטוט|תוכן=כשייכתבו תולדות העיתונות של המאה האחרונה, יתפוס ר' בן-ציון כ"ץ מקום ניכר כפובליציסטן, כפרשן מדיני, כלוחם לזכויות האדם של היהודי ולכבודו של עם ישראל בגויים, ואת מלחמת האמת והצדק בכלל- ומבחינה מקצועית כאבי אבות ה'סקופים' בעיתונות העברית. לדוגמה נזכיר שהוא האיש שהשיג ותרגם לעברית, ופרסם בעיתון היומי 'הזמן' שהיה עורכו, את נוסח הקונסטיטוציה הרוסית הראשונה, לפני [[מהפכת 1905]], ואת 'הכרוז הוויבורגי' (כרוז המרד) לאחר מהפכת 1905, לפני שנתפרסמו בעיתונות הרוסית הגדולה. והעיתונים הרוסים, ובהם גם עיתון אנטישמי כ'נובויה וורמיה' נאלצו – לבושתם ולחרפתם מבחינה עיתונאית לתרגמו לרוסית מתוך... 'הזמן' העברי. כ"ץ נתפס גם לרשות וישב בבית הכלא של הצאר על פרסום כרוז המרד הוינבורגי, וכן נתנסה בכל שלבי הסבל והנסיונות וההרפתקאות שמתנסה בהם כל עיתונאי נאמן לתפקידו, הלוחם לאמת ולחופש ההבעה".}}