שלמה אבן-שושן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ זוטות
שורה 3:
 
==ביוגרפיה==
אבן-שושן נולד בשנת בעיר [[מינסק]] שב[[תחום המושב]] של [[האימפריה הרוסית]] (מאוחר יותר ב[[בלארוס]]). זכהוזכה לחינוך עברי מילדות, מאביו, [[חיים דוד רוזנשטיין]], שהיה סופר עברי. בשנת [[1925]], בהיותו נער, [[העלייה הרביעית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]], ולמד [[חקלאות]] בבית הספר החקלאי [[מקוה ישראל]]. עם תום לימודיו, נדד בארץ ישראל ועבד בחקלאות ביישובים שונים, עד שהצטרף לגרעין המייסדים של קיבוץ [[שדה נחום]], שנקרא אז "קיבוץ השדה". קיבוץ שדה נחום עלה על הקרקע בשנת [[1937]], ושלמה אבן-שושן עשה בו את כל שנותיו הארוכות.
 
שלמה אבן-שושן החל מפרסם מיצירותיו, [[שירה]] ו[[סיפורת]], בעיתון [[הנוער העובד]] "[[במעלה]]". שיריו הראשונים נדפסו בשנת [[1931]]. בד בבד עם כתיבתו עסק גם בעריכה, והיה בין עורכי העיתונות הקיבוצית, "[[מבפנים]]" ו"[[צרור מכתבים]]", ובין העורכים הראשונים ב[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]]. בין היתר ערך את כתביהם של [[פניה ברגשטיין]], המשורר [[יצחק קצנלסון]], וכן ערך [[ספר זיכרון|ספרי זיכרון]] לאישים ולקהילות ישראל שחרבו. פרסם מאמרים בעיתונות בשם הספרותי "ש. בר־חדקא" (אביו, חיים דוד רוזנשטיין, אימץ את השם הספרותי: '''ר' חדקא'''{{הערה|שם=טבנקין|ע"פ ממצאים בארכיון יד טבנקין}}).
שורה 9:
שלמה אבן-שושן מוכר בעיקר כמתרגם מעולה ופורה מאד. הוא תרגם מ[[שנות החמישים]] ואילך מיצירותיהם של גדולי היוצרים היהודים שכתבו [[רוסית]] ו[[יידיש]], וכן מיצירותיהם של גדולי [[ספרות רוסית|הספרות הרוסית]]. הוא גם יצר קשר אישי ראשוני עם כמה מהיוצרים היהודים ב[[ברית המועצות]], בהם [[דב גפונוב]], [[דוד מרקיש]], כאשר קשרים כאלה עוד היו אסורים.
 
שלמה אבן-שושן שלח ידו גם בכתיבת [[ביוגרפיה|ביוגרפיות]], ספרי זיכרון, [[ספר זיכרונות|ספרי זיכרונות]] ושירה ממוארית משלו עצמו, כתב וערך ספרי "תנועה", ספרי קיבוץ וספרים של חברי קיבוצים.
 
אחיו היה ה[[מילון|מילונאי]] [[אברהם אבן שושן]]. שלמה אבן-שושן פרסם ספר על חייו של אחיו, "אברהם אבן-שושן, מחנך ומילונאי".
שורה 28:
==קישורים חיצוניים==
* [[איתמר לוי (אוצר)|איתמר לוי]], [http://www.itamar-books.co.il/?mode=nl&n=78 צוואתו של אח]
 
 
==הערות שוליים==