אונייה מדרגה שלישית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏הדירוג: הגהה
מ ←‏הדירוג: הגהה
שורה 4:
==הדירוג==
{{ערך מורחב|שיטת דירוג האוניות בצי המלכותי הבריטי}}
כאשר הונהגה לראשונה שיטת דירוג אוניות המלחמה ב-1620, אופיינה דרגהאונייה מדרגה שלישית כאונייהכמי שצוותה מונה 200 איש לפחות, אך לא יותר מ-300; קודם לכן נקראו אוניות מסוג זה בשם "אוניות בינוניות" (middling ships). ב-1660 הוחלף הקריטריון ממספר אנשי הצוות למספר התותחים המונחים על עגלות, ואוניות מדרגה שלישית הוגדרו כמי שנושאות בין 48 ל-60 תותחים. במפנה המאות הגדילו את המספר, ואונייה מדרגה שלישית נחשבה לזו הנושאת יותר מ-60 תותחים, [[אונייה מדרגה שנייה]] בין 90 ל-98, [[אונייה מדרגה ראשונה]] – 100 תותחים ומעלה, ו[[אונייה מדרגה רביעית]] בין 48 ל-60. עד המחצית השנייה של המאה ה-18 מנה צוותן בין 500 ל-720 איש.
 
אוניות מדרגה שלישית היו הרבות ביותר בצי, משום שבקטגוריה זו נכללה [[אוניית 74 תותחים|אוניית 74 התותחים]] (Seventy-four), זו שהפכה עם הזמן לאונייה המלחמה הנפוצה ביותר הן בצי המלכותי הן בציי מדינות אחרות. השטת האונייה הייתה קלה הרבה יותר בהשוואה לאונייה מדרגה ראשונה או שנייה, ובעוצמת האש שעמדה לרשותה יכלה להשמיד כל אוניית אויב בקרב אחת-מול-אחת להוציא אונייה תלת-סיפונית. הפעלתה של אונייה מדרגה שלישית הייתה גם זולה יותר.