הבדלים בין גרסאות בדף "ירחמיאל לוקאצ'ר"

מ
שוחזר מעריכות של האוכרנה (שיחה) לעריכה האחרונה של Alhimik
מ (שוחזר מעריכות של האוכרנה (שיחה) לעריכה האחרונה של Alhimik)
'''ירחמיאל לוקאצ'ר''' ('''לוקא''') ([[1898]] – [[1942]]?), מה[[מפקד (תפקיד)|מפקד]]ים הבולטים של הארגון ה[[צבא]]י ה[[מחתרת]]י "[[הקיבוץ]]".
 
נולד ב[[טשקנט]] שב{{ה|אימפריה הרוסית}}, וגדל בבית מסורתי ו[[ציונות|ציוני]]. בשנת [[1913]], בגיל 15, הגיע ל[[טיול]] ל[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|פלשתינה]], הודיע להוריו שהוא נשאר ב[[ארץ ישראל|ארץ]] והחל ללמוד ב[[הגימנסיה העברית "הרצליה"|גימנסיה הרצליה]]. בשנת [[1917]] ביקר [[ג'מאל פאשה]] בגימנסיה והציע לצעירים להתגייס ל[[צבא האימפריה העות'מאנית|צבא הטורקי]]. לוקאצ'ר התנדב ושירת בצבא כ[[טירונות|מדריך טירונים]] ו[[מתורגמן]]. בתום המלחמה שב ארצה לסיים את לימודיו. הוא התקבל לארגון "[[השומר]]", שהיה בשלבי פירוק, ובשנת [[1921]] הגיע ל[[קיבוץ]] [[כפר גלעדי]].
 
עם פירוק ארגון "השומר" ואיחודו עם "[[ההגנה]]", הקים לוקאצ'ר ביחד עם [[ישראל שוחט]] וחברים נוספים מ[[גדוד העבודה]] את ארגון "[[הקיבוץ]]", שלא קיבל על עצמו את מרות ההגנה. לוקאצ'ר תכנן וביצע את ה[[התנקשות]] בקצין המשטרה הערבי [[תאופיק ביי|תאופיק ביי א-סעיד]], שאותו ראו כאחראי ל[[טבח]] היהודים ב[[בית העולים]] ב[[יפו]] ב[[מאורעות תרפ"א]]. לוקאצ'ר תכנן וביצע את פעולת ה"אכס" (קיצור המילה "אכספרופריציה" - החרמה), שבה החרימו אנשי הקיבוץ 12,000 אלף לירות זהב ממבריחים, כשהם מתחזים ל[[חייל]]ים [[אירלנד|איריים]] מ[[הכוחות המזוינים של בריטניה|הצבא הבריטי]].
 
בכסף שהוחרם השתמשו לבניית [[סליק]] נשק גדול בכפר גלעדי, ונרכש [[נשק]] רב ו[[תחמושת]] בארץ ובחו"ל. בשנת [[1924]] נשלח לוקאצ'ר ל[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] לרכוש נשק וללמוד באקדמיה הצבאית. בשהותו בגרמניה נתפס ללרעיון ה[[קומוניזם]]. בשובו ארצה ארגן מספר [[קורס]]ים לאימון צבאי לחברי הקיבוץ. בגלל התקרבותו לקומוניזם הוא סולק מכל תפקיד בקיבוץ, עזב עם משפחתו ל[[תל אביב]] והתחבר ל{{ה|מפלגה הקומוניסטית של פלשתינה}} (פ.ק.פ). הוא קשר קשרים עם [[ערבים]], דיבר [[ערבית]] וסייר ב[[ארצות ערב]] והעביר נשק ל[[דרוזים]] במלחמתם ב[[צרפת]]ים. ב[[מאורעות תרפ"ט]] תמךהיה בצד הערבי. בשנת [[1930]] נלכד על ידי הבריטים ב[[עבר הירדן]], אך בהשתדלות חבריו, שזכרו לו את חסד נעוריו, הסכימו הבריטים לשחררו, בתנאי שיעזוב את הארץ עם משפחתו.
 
לוקאצ'ר עזבעבר ל[[ברית המועצות]] ביחד עם משפחתו, ולמד שלוש שנים באקדמיה הצבאית. בשנת [[1936]] הואשם ב[[בגידה]], ונשלח לחמש שנות [[עבודת כפייה]] ב[[סיביר]].
 
בשנת [[1941]] שוחרר ושב למשפחתו, אך ב-[[1942]], בהיותו בן 43, נאלץ להתגייס ל{{ה|צבא האדום}} למרות רצונו; לדברי אשתו הוא אמר לה "בשביל קומוניזם כזה לא כדאי למות". הוא נשלח ל[[קרב סטלינגרד|חזית סטלינגרד]], משם לא חזר.