פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 60 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
אין תקציר עריכה
לאחר שבני-ישראל כבשו את ה[[עי]] ו[[יריחו]], ובטרם תקפו את גבעון, יצאו אליהם זקני העיר והונו אותם לחשוב כי מרחוק הגיעו, כדי לכרות [[ברית (מקרא)|ברית]] עם בני-ישראל, שמסע הכיבוש שלהם נודע למרחוק. מבלי להוועץ באלוהים כרתו [[יהושע בן נון]] ונשיאי העדה ברית עם החיווי, ואז התבררה להם התרמית; אולם הם לא הפרו את הברית, ולא פגעו בחיווי. בני-ישראל הענישו את החיווי בכך ש"יִחְיוּ; וַיִּהְיוּ חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי-מַיִם, לְכָל-הָעֵדָה" (שם, פסוק כ"א).
 
גבעון הייתה ב[[נחלת שבט בנימין]] והפכה לעיר לויים: "וְהָיוּ הֶעָרִים, לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן--לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם: יְרִיחוֹ וּבֵית-חָגְלָה ... גִּבְעוֹן וְהָרָמָה, וּבְאֵרוֹת" (יהושע י"ח פס' כ"א-כ"ה); "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נָתְנוּ אֶת... גִּבְעוֹן וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ" (שם, כ"א פס' י"ג-י"ז).
 
גבעון נחשבה למולדת משפחתו של [[שאול]] המלך לפי הנאמר ב[[ספר דברי הימים]] על תולדות [[שבט בנימין]]: " אֵלֶּה רָאשֵׁי אָבוֹת לְתֹלְדוֹתָם, רָאשִׁים; אֵלֶּה, יָשְׁבוּ בִירוּשָׁלִָם. וּבְגִבְעוֹן יָשְׁבוּ, אֲבִי גִבְעוֹן; וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ, [[מעכה|מַעֲכָה]]...וְנֵר הוֹלִיד אֶת-קִישׁ, וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת-שָׁאוּל; וְשָׁאוּל, הוֹלִיד אֶת-יְהוֹנָתָן וְאֶת-מַלְכִּישׁוּעַ, וְאֶת-אֲבִינָדָב, וְאֶת-אֶשְׁבָּעַל.( פרק ח', כ"ח - ל"ג, בהשמטות).
 
חוקרי מקרא מביעים דעה שמכאן יחסם של הגבעונים אל שאול{{מקור}}, אשר התנחל בעירם וזאת גם הסיבה למציאות שבה "וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכֹּתָם בְּקַנֹּאתוֹ לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה" ([[ספר שמואל]] ב', פרק כ"א, הקטע כולו שדן בנושא פסוקים א' עד י"ד).
 
העיר מוזכרת בתנ"ך במספר הקשרים נוספים: בימי [[דוד]] ו[[שלמה]] הייתה במקום "הבמה הגדולה" (מלכים א', ג', ד'), נביא השקר [[חנניה בן עזור]] היה מגבעון ([[ספר ירמיה|ירמיה]] כ"ח א'), ולאחר [[גלות בבל]] נמנתה גבעון בין ערי פחוות יהודה האוטונומית ([[ספר נחמיה|נחמיה]] ג' ז').
 
==זיהוי המקום==
מקובל לזהות את גבעון המקראית עם הכפר ה[[פלסטינים|פלסטיני]] [[אל ג'יב]] ששימר את שמה. זיהוי זה נתמך במציאת 63 מרתפי יין מ[[המאה ה-8 לפנה"ס|המאה השמינית]] ו[[המאה ה-7 לפנה"ס|השביעית]] לפנה"ס, כאשר כתובות ב[[עברית]] על כדי היין מאששות את זיהוי המקום כגבעון. פריצ'רד, אשר חפר במקום בשנת [[1956]] פרסם מאמרים על הפקת יין לייצוא בגבעון, הכתובות בעברית, מרתפי היין החצובים בסלע ומפלשי המים המתוכננים היטב, שסיפקו לעיר את מימיה.
 
מקובל לזהות את גבעון המקראית עם הכפר ה[[פלסטינים|פלסטיני]] [[אל ג'יב]] ששימר את שמה. זיהוי זה נתמך במציאת 63 מרתפי יין מ[[המאה ה-8 לפנה"ס|המאה השמינית]] ו[[המאה ה-7 לפנה"ס|השביעית]] לפנה"ס, כאשר כתובות ב[[עברית]] על כדי היין מאששות את זיהוי המקום כגבעון. פריצ'רד, אשר חפר במקום בשנת [[1956]] פרסם מאמרים על הפקת יין לייצוא בגבעון, הכתובות בעברית, מרתפי היין החצובים בסלע ומפלשי המים המתוכננים היטב, שסיפקו לעיר את מימיה.
מימצאים נוסף המאפשר את זיהוי המקום הוא הבריכה העתיקה הקיימת במקום. לפי הסברה זו הבריכה אשר סביבה נקשר משעה הקרב בין חיילי [[יואב בן צרויה]] לחיילי [[אבנר בן נר]] כפי שמתואר במקרא, ב[[ספר שמואל]] ב' :{{ציטוט|תוכן=וַיֵּצֵא אַבְנֵר בֶּן-נֵר, וְעַבְדֵי אִישׁ-בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, מִמַּחֲנַיִם, גִּבְעוֹנָה. וְיוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה וְעַבְדֵי דָוִד, יָצְאוּ, וַיִּפְגְּשׁוּם עַל-בְּרֵכַת גִּבְעוֹן, יַחְדָּו; וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה, מִזֶּה, וְאֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה, מִזֶּה. וַיֹּאמֶר אַבְנֵר, אֶל-יוֹאָב, יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים, וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ; וַיֹּאמֶר יוֹאָב, יָקֻמוּ. וַיָּקֻמוּ, וַיַּעַבְרוּ בְמִסְפָּר שְׁנֵים עָשָׂר לְבִנְיָמִן, וּלְאִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, וּשְׁנֵים עָשָׂר, מֵעַבְדֵי דָוִד. וַיַּחֲזִקוּ אִישׁ בְּרֹאשׁ רֵעֵהוּ, וְחַרְבּוֹ בְּצַד רֵעֵהוּ, וַיִּפְּלוּ, יַחְדָּו; וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא, חֶלְקַת הַצֻּרִים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן.|מקור=פרק ב' , י"ב = ט"ז|מרכאות=כן}}
 
מימצאים נוסף המאפשר את זיהוי המקום הוא הבריכה העתיקה הקיימת במקום. לפי הסברה זו הבריכה אשר סביבה נקשר משעה הקרב בין חיילי [[יואב בן צרויה]] לחיילי [[אבנר בן נר]] כפי שמתואר במקרא, ב[[ספר שמואל]] ב' :{{ציטוט|תוכן=וַיֵּצֵא אַבְנֵר בֶּן-נֵר, וְעַבְדֵי אִישׁ-בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, מִמַּחֲנַיִם, גִּבְעוֹנָה. וְיוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה וְעַבְדֵי דָוִד, יָצְאוּ, וַיִּפְגְּשׁוּם עַל-בְּרֵכַת גִּבְעוֹן, יַחְדָּו; וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה, מִזֶּה, וְאֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה, מִזֶּה. וַיֹּאמֶר אַבְנֵר, אֶל-יוֹאָב, יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים, וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ; וַיֹּאמֶר יוֹאָב, יָקֻמוּ. וַיָּקֻמוּ, וַיַּעַבְרוּ בְמִסְפָּר שְׁנֵים עָשָׂר לְבִנְיָמִן, וּלְאִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, וּשְׁנֵים עָשָׂר, מֵעַבְדֵי דָוִד. וַיַּחֲזִקוּ אִישׁ בְּרֹאשׁ רֵעֵהוּ, וְחַרְבּוֹ בְּצַד רֵעֵהוּ, וַיִּפְּלוּ, יַחְדָּו; וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא, חֶלְקַת הַצֻּרִים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן.|מקור=פרק ב' , י"ב = ט"ז|מרכאות=כן}}
בשולי הגבעה יש מערות קבורה ריקות. אם גבעון הייתה מולדת קיש, אבי שאול, ייתכן, כי שאול המלך ויהונתן בנו וצאצאיו של שאול , הובא לקבורה במערות הקבורה של גבעון כפי שנאמר בספר שמואל ב': "וַיַּעַל מִשָּׁם אֶת-עַצְמוֹת שָׁאוּל, וְאֶת-עַצְמוֹת יְהוֹנָתָן בְּנוֹ; וַיַּאַסְפוּ, אֶת-עַצְמוֹת הַמּוּקָעִים. וַיִּקְבְּרוּ אֶת-עַצְמוֹת-שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן-בְּנוֹ בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן בְּצֵלָע, בְּקֶבֶר קִישׁ אָבִיו, וַיַּעֲשׂוּ, כֹּל אֲשֶׁר-צִוָּה הַמֶּלֶךְ; וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ, אַחֲרֵי-כֵן. ( פרק כ"א, י"ג, י"ד)
 
בשולי הגבעה יש מערות קבורה ריקות. אם גבעון הייתה מולדת קיש, אבי שאול, ייתכן, כי שאול המלך ויהונתן בנו וצאצאיו של שאול , הובא לקבורה במערות הקבורה של גבעון כפי שנאמר בספר שמואל ב': "וַיַּעַל מִשָּׁם אֶת-עַצְמוֹת שָׁאוּל, וְאֶת-עַצְמוֹת יְהוֹנָתָן בְּנוֹ; וַיַּאַסְפוּ, אֶת-עַצְמוֹת הַמּוּקָעִים. וַיִּקְבְּרוּ אֶת-עַצְמוֹת-שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן-בְּנוֹ בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן בְּצֵלָע, בְּקֶבֶר קִישׁ אָבִיו, וַיַּעֲשׂוּ, כֹּל אֲשֶׁר-צִוָּה הַמֶּלֶךְ; וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ, אַחֲרֵי-כֵן. ( פרק כ"א, י"ג, י"ד)
 
ארכאולוגים מעריכים כי האתר היה מיושב ב[[תקופת הברונזה]] המוקדמת ובמרבית תקופת הברונזה התיכונה (בערך [[3000 לפנה"ס|3000]] עד [[1550 לפנה"ס|1550]] לפנה"ס). משלהי תקופת הברונזה המאוחרת (1550 עד [[1200 לפנה"ס|1200]] לפנה"ס), התקופה בה (לפי המאמינים בכך) נכבשה כנען בידי בני-ישראל, אף שלא נמצאו שרידי ישוב בתל, נמצאו בקברים קדומים יותר כלי חרס המאפיינים תקופה זו. בניגוד לעולה מהממצאים הארכיאולוגיים, במקרא מתוארת גבעון כעיר גדולה מאוד בתקופה זו: "וַיִּירְאוּ מְאֹד כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן, כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה; וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן-הָעַי, וְכָל-אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים" (יהושע י, ב).
 
על שמה של גבעון המקראית נקראת ה[[התנחלות]] [[גבעון החדשה]], שהוקמה כ-2 קילומטרים מ[[אל-ג'יב]].
* פריט רשימה עם תבליטים
 
=="הבור אשר בגבעון"==
5,352

עריכות