גבעון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←תולדות העיר: ברית (מקרא) |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 7:
לאחר שבני-ישראל כבשו את ה[[עי]] ו[[יריחו]], ובטרם תקפו את גבעון, יצאו אליהם זקני העיר והונו אותם לחשוב כי מרחוק הגיעו, כדי לכרות [[ברית (מקרא)|ברית]] עם בני-ישראל, שמסע הכיבוש שלהם נודע למרחוק. מבלי להוועץ באלוהים כרתו [[יהושע בן נון]] ונשיאי העדה ברית עם החיווי, ואז התבררה להם התרמית; אולם הם לא הפרו את הברית, ולא פגעו בחיווי. בני-ישראל הענישו את החיווי בכך ש"יִחְיוּ; וַיִּהְיוּ חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי-מַיִם, לְכָל-הָעֵדָה" (שם, פסוק כ"א).
גבעון הייתה ב[[נחלת שבט בנימין]] והפכה לעיר לויים: "וְהָיוּ הֶעָרִים, לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן--לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם:
גבעון נחשבה למולדת משפחתו של [[שאול]] המלך לפי הנאמר ב[[ספר דברי הימים]] על תולדות [[שבט בנימין]]: " אֵלֶּה רָאשֵׁי אָבוֹת לְתֹלְדוֹתָם, רָאשִׁים; אֵלֶּה, יָשְׁבוּ בִירוּשָׁלִָם.
חוקרי מקרא מביעים דעה שמכאן יחסם
העיר מוזכרת בתנ"ך במספר הקשרים נוספים: בימי [[דוד]] ו[[שלמה]] הייתה במקום "הבמה הגדולה" (מלכים א', ג', ד'), נביא השקר [[חנניה בן עזור]] היה מגבעון ([[ספר ירמיה|ירמיה]] כ"ח א'), ולאחר [[גלות בבל]] נמנתה גבעון בין ערי פחוות יהודה האוטונומית ([[ספר נחמיה|נחמיה]] ג' ז').
==זיהוי המקום==
מקובל לזהות את גבעון המקראית עם הכפר ה[[פלסטינים|פלסטיני]] [[אל ג'יב]] ששימר את שמה. זיהוי זה נתמך במציאת 63 מרתפי יין מ[[המאה ה-8 לפנה"ס|המאה השמינית]] ו[[המאה ה-7 לפנה"ס|השביעית]] לפנה"ס, כאשר כתובות ב[[עברית]] על כדי היין מאששות את זיהוי המקום כגבעון. פריצ'רד, אשר חפר במקום בשנת [[1956]] פרסם מאמרים על הפקת יין לייצוא בגבעון, הכתובות בעברית, מרתפי היין החצובים בסלע ומפלשי המים המתוכננים היטב, שסיפקו לעיר את מימיה.▼
▲מקובל לזהות את גבעון המקראית עם הכפר ה[[פלסטינים|פלסטיני]] [[אל ג'יב]] ששימר את שמה. זיהוי זה נתמך במציאת 63 מרתפי יין מ[[המאה ה-8 לפנה"ס|המאה השמינית]] ו[[המאה ה-7 לפנה"ס|השביעית]] לפנה"ס, כאשר כתובות ב[[עברית]] על כדי היין מאששות את זיהוי המקום כגבעון. פריצ'רד, אשר חפר במקום בשנת [[1956]]
מימצאים נוסף המאפשר את זיהוי המקום הוא הבריכה העתיקה הקיימת במקום. לפי הסברה זו הבריכה אשר סביבה נקשר משעה הקרב בין חיילי [[יואב בן צרויה]] לחיילי [[אבנר בן נר]] כפי שמתואר במקרא, ב[[ספר שמואל]] ב' :{{ציטוט|תוכן=וַיֵּצֵא אַבְנֵר בֶּן-נֵר, וְעַבְדֵי אִישׁ-בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, מִמַּחֲנַיִם, גִּבְעוֹנָה. וְיוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה וְעַבְדֵי דָוִד, יָצְאוּ, וַיִּפְגְּשׁוּם עַל-בְּרֵכַת גִּבְעוֹן, יַחְדָּו; וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה, מִזֶּה, וְאֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה, מִזֶּה. וַיֹּאמֶר אַבְנֵר, אֶל-יוֹאָב, יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים, וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ; וַיֹּאמֶר יוֹאָב, יָקֻמוּ. וַיָּקֻמוּ, וַיַּעַבְרוּ בְמִסְפָּר שְׁנֵים עָשָׂר לְבִנְיָמִן, וּלְאִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, וּשְׁנֵים עָשָׂר, מֵעַבְדֵי דָוִד. וַיַּחֲזִקוּ אִישׁ בְּרֹאשׁ רֵעֵהוּ, וְחַרְבּוֹ בְּצַד רֵעֵהוּ, וַיִּפְּלוּ, יַחְדָּו; וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא, חֶלְקַת הַצֻּרִים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן.|מקור=פרק ב' , י"ב = ט"ז|מרכאות=כן}} ▼
▲מימצאים נוסף
בשולי הגבעה יש מערות קבורה ריקות. אם גבעון הייתה מולדת קיש, אבי שאול, ייתכן, כי שאול המלך ויהונתן בנו וצאצאיו של שאול , הובא לקבורה במערות הקבורה של גבעון כפי שנאמר בספר שמואל ב': "וַיַּעַל מִשָּׁם אֶת-עַצְמוֹת שָׁאוּל, וְאֶת-עַצְמוֹת יְהוֹנָתָן בְּנוֹ; וַיַּאַסְפוּ, אֶת-עַצְמוֹת הַמּוּקָעִים. וַיִּקְבְּרוּ אֶת-עַצְמוֹת-שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן-בְּנוֹ בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן בְּצֵלָע, בְּקֶבֶר קִישׁ אָבִיו, וַיַּעֲשׂוּ, כֹּל אֲשֶׁר-צִוָּה הַמֶּלֶךְ; וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ, אַחֲרֵי-כֵן. ( פרק כ"א, י"ג, י"ד)▼
▲בשולי הגבעה יש מערות קבורה ריקות. אם גבעון הייתה מולדת קיש, אבי שאול, ייתכן, כי שאול המלך ויהונתן בנו וצאצאיו של
ארכאולוגים מעריכים כי האתר היה מיושב ב[[תקופת הברונזה]] המוקדמת ובמרבית תקופת הברונזה התיכונה (בערך [[3000 לפנה"ס|3000]] עד [[1550 לפנה"ס|1550]] לפנה"ס). משלהי תקופת הברונזה המאוחרת (1550 עד [[1200 לפנה"ס|1200]] לפנה"ס), התקופה בה (לפי המאמינים בכך) נכבשה כנען בידי בני-ישראל, אף שלא נמצאו שרידי ישוב בתל, נמצאו בקברים קדומים יותר כלי חרס המאפיינים תקופה זו. בניגוד לעולה מהממצאים הארכיאולוגיים, במקרא מתוארת גבעון כעיר גדולה מאוד בתקופה זו: "וַיִּירְאוּ מְאֹד כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן, כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה; וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן-הָעַי, וְכָל-אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים" (יהושע י, ב).
על שמה של גבעון המקראית נקראת ה[[התנחלות]] [[גבעון החדשה]], שהוקמה כ-2 קילומטרים מ[[אל-ג'יב]].
=="הבור אשר בגבעון"==
| |||