עמק חרוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:עמק חרוד באמצעות HotCat
שורה 11:
==ההתיישבות בעמק חרוד==
[[קובץ:BaitAlpha1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קיבוץ [[בית אלפא]]]]
בראשית [[המאה ה-20]] היה העמק [[ביצה (סביבה טבעית)|ביצה]] גדולה ובה התיישבות [[ערבים|ערבית]] דלילה. בעמק עברה מסילת [[רכבת העמק]] ופרט אליה כמעט לא היו דרכי מעבר בעמק. ב-[[1909]] רכש [[יהושע חנקין]] אדמות ליד הכפר אלפולה ([[עפולה]]), עליהן הוקמה [[הקואופרציה במרחביה]]. ב-[[1920]] הצליח לרכוש את אדמות "גוש נוריס" - 51,000 [[דונם]] עליהם הוקמו עין חרוד, [[כפר יחזקאל]], [[גבע]] ו[[תל יוסף]] ([[1921]]), [[בית אלפא]], [[חפציבה]] ([[1922]]) ו[[בית השיטה]] ([[1928]]). בשנת [[1936]] הוכרז העמק, יחד עם [[עמק בית שאן]] כאזור חיוני להתיישבות ביטחונית וכך הוקם במרכזו קיבוץ [[ניר דוד]], הראשון בהתיישבות [[חומה ומגדל]] כן הוקמו [[שדה נחום]], [[מולדת (יישוב)|מולדת]] ([[1937]]) ו[[רמת צבי]] ([[1942]]).
בשנת 1933 יזם [[צבי דר]] (אז פרנץ לדרר) מקבצת [[בית אלפא]] קידוח לרגלי [[הגלבוע]] בו התגלו מים מים בשפע. ללא תקדים, נמסרו המים גם ליתר הקיבוצים של עמק חרוד וחולקו ביניהם לפי "המפתח ההתיישבותי". לשם כך הוקמה "אגודת המים השיתופית של עמק חרוד" שדר עמד בראשה והמהנדס שמחה בלאס התקבל על ידו להיות היועץ והמתכנן שלה.<ref>שמחה בלאס, "מי מריבה ומעש" ע' 93 -94.</ref>
 
בשנת [[1936]] הוכרז העמק, יחד עם [[עמק בית שאן]] כאזור חיוני להתיישבות ביטחונית וכך הוקם במרכזו קיבוץ [[ניר דוד]], הראשון בהתיישבות [[חומה ומגדל]] כן הוקמו [[שדה נחום]], [[מולדת (יישוב)|מולדת]] ([[1937]]) ו[[רמת צבי]] ([[1942]]).
 
במסגרת פעולות ההתיישבות נוקזה הביצה הגדולה לתוך ערוץ נחל חרוד ונחשפו שטחי חקלאות פוריים, אשר הושקו בשפע המים. בשטחים בהם לא התאפשרה חקלאות הוקמו [[בריכת דגים|בריכות דגים]] אליהם הוזרמו [[מים מליחים]] מקידוחים וממעיינות.
 
לאחר קום המדינה הוקמו קיבוץ [[יזרעאל (קיבוץ)|יזרעאל]] ([[1948]]), [[מושב עולים|מושב העולים]] [[גדעונה]] ליד מעיין חרוד ו[[מעלה גלבוע]], כ[[האחזות נח"ל]] ב-[[1962]] על מורד הגלבוע, שהיה חשוף להסתננויות מכיוון הגבול עם [[השומרון]].
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
==קישורים חיצוניים==