סריאליזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
YurikBot (שיחה | תרומות)
מ תיקון קישור
שורה 1:
'''סריאליזם''', הידועה גם כשיטת שנים עשר הטונים או דודקאפוניה, היא שיטה לכתיבת מוזיקה המבוססת על סידור שיטתי של אלמנטים מוזיקליים. בשיטה הסריאלית מסודרים בשורה או סדרה גבהי [[צליל]], [[דינמיקה (מוזיקה)|דינמיקה]], [[תזמור]], [[קצב (מוזיקה)|קצב]], ולעתים אלמנטים נוספים, וכל ערך בסדרה (צליל גבוה יותר, חזק יותר) מקבל מספר. בצורתה המחמירה ביותר חייבים להופיע כל גובה צליל, דינמיקה, תזמור או אלמנט ריתמי במקומם בסדרה, ולא לשוב ולהופיע עד שהסדרה חוזרת.
 
כמה מהלחיניםמהמלחינים הסריאליים החשובים הם [[ארנולד שנברג]], [[קרלהיינץ שטוקהאוזן]] ו[[פייר בולז]]. אלמנטים מתוך השיטה שמשו מלחינים רבים [[איגור סטרווינסקי|כאיגור סטרווינסקי]], [[בנג'מין בריטן]], [[אארוןארון קופלנד]], [[אלפרד שניטקה]] ו[[דימיטרי שוסטקוביץ]]. מ-[[1920]] מגוון מלחינים הושפעו מהשיטה או ראו צורך להגיב אליה, לא רק בתחום המוזיקה הקלאסית, אלא גם ב[[ג'אז]]. השימוש בשיטה מתמטית לשליטה במאפיינים מוזיקליים השפיע על מלחינים שלא אימצו את השיטה בגרסתה המלאה, ביניהם [[אליוט קרטר]] ו[[איאניס קסנקיס]] (Iannis Xenakis).
 
[[קטגוריה:מבנים מוזיקליים]]