גיור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: אות סופית באמצע מילה
שורה 9:
* ב[[יציאת מצרים]] יצאו עם בני ישראל קבוצות מעורבבות שנקראו [[ערב רב]]<ref>ספר שמות י"ב ל"ח</ref>.
* התגיירות המונית של רבים מעמי הארץ אירעה לאחר נס [[פורים]], שהתרחש ב[[ממלכת פרס|פרס]]<ref>"וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל עִיר וָעִיר מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים כִּי נָפַל פַּחַד הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם." ([[מגילת אסתר]] ח' י"ז). עם זאת, [[משה דוד קאסוטו]] ו[[אליה שמואל הרטום]] מפרשים פסוק זה כי הנוכרים תושבי הממלכה הפרסית כנראה לא התגיירו אלא התחזו ליהודים כי רצו שיחשיבו אותם ליהודים (היות והיה ידוע כי [[אסתר המלכה|המלכה]] ואף [[מרדכי היהודי|השר הגדול]] הנם יהודים) היות שהמלך הטה חסדו ליהודים בזמנו, וכי השתייכות ליהודים באותה תקופה הוסיפה כבוד ונוכרים רבים השתדלו שיחשיבו אותםם כיהודים (עוד נטען בפירושם של קאסוטו והרטום כי לאחר כתבו האחרון של המלך [[אחשוורוש]] הטילו היהודים פחד על הנוכרים). בנוסף, על-פי [[מסכת גרים]] אותם שהתגיירו בימי בימי מרדכי ואסתר אינם גרים משום שהתגיירו מיראה .[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37970&st=&pgnum=697] {{PDF}}</ref>.
* בימי השליטים ל[[חשמונאים|בית חשמונאי]] העמים הזרים (ה[[אדום (עם)|אדומים]] וה[[יטורים]]) שנכבשו גוירו בכוח{{מקור}}.
* התגיירות המונית של רומאים לאחר [[חורבן בית שני]] בידי [[רומא]]. (יש הטוענים כי החל מתקופה זו ועד עליית הנצרות אחד מכל עשרה אנשים ברחבי האימפריה הרומאית היה יהודי).
*התגיירותם של בני מעמד האצולה של ממלכת [[חדייב]] (שכללו אישים כמו: [[מונבז המלך]] ואמו [[הלני המלכה]]) בשנת [[30]] של [[המאה הראשונה לספירה]], בהשפעת הקהילה היהודית הגדולה שחיה בשטחי הממלכה הזו.