השערת התעודות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nevuer (שיחה | תרומות)
שורה 119:
ישנן שתי מערכות של ברכות לשבטים, האחת של יעקב לבניו ([[ספר בראשית]], מ"ט, א-כח) והשנייה של משה בסוף ימיו ([[ספר דברים]], ל"ג, ב-כט). לקורא הרגיל נראה שאין סתירה בין השניים, והם מקבילים.
 
אמנם לדבריו של '''אברהם בר-יוסף''' בחוברת 'ברכות ושירות בתורה', שיצאה לאור בהוצאת יסוד, ביחס לברכות לשמעון ולוי, בדברי יעקב לשמעון יש ביקורת בוטה ומפורשת : 'ארור אפם כי עז', ובדברי משה "נעלם" כביכול שבט שמעון, וקללת הפיזור של שבט לוי הופכת לברכה - "ברך ה' חילו". מה הרקע לשינוי הגדול הזה שביניהם? להיכן נעלם שבט שמעון במדבר?
 
הפתרון המוצע להבדלים הוא הרקע ההיסטורי שבו נאמרו הברכות:
שורה 125:
והנה קטע מדבריו בעניין:
{{ציטוט|תוכן="הרקע ההיסטורי לדברי יעקב, כנראה, קדום עד מאוד, ולא אטעה אם אשער, שהרמזים השונים כרוכים לא בתקופת ההתנחלות בלבד, אלא גם ב[[תקופת האבות]]... באשר לתקופת ההתנחלות, עובדה ידועה היא, ששבט לוי לא זכה לנחלה, ואנשיו היו מפוזרים בקרב שבטים אחרים; ושבט שמעון, גם ישיבתו עלובה הייתה, כי הוא נאלץ להתגורר באזורים הצחיחים שבשולי נחלת יהודה (יהושע, י"ט, א).
ומהו הרקע ההיסטורי למצבו המיוחד של שבט לוי, המתואר בברכת משה? יש אומרים, שמצבו של השבט השתנה בימי דוד, ובעיקר בימי שלמה. דוד ושלמה הזדקקו לאנשי מנהל ואנשי צבא. שלמה הזדקק לכלי קודש (אחרי בניין המקדש); והלוויים, שלא הייתה להם נחלה, ולא התפרנסו מן החקלאות... מונו לתפקידים הנ"ל, ומכאן שינוי היחס לשבט".|מקור='ברכות ושירות בתורה', חוברת לימוד תנ"ך לבתי ספר תיכוניים, יצאה לאור בהוצאת יסוד}}
 
וכך הוא מציע לראות את כל השינויים בברכות השונות, כתלויות בהקשר ההיסטורי שלהם.