|
'''מודל צבא מקצועי''' הוא גישה בישראל לפיה תפקידו של [[צה"ל]] מסתכם בהגנה על ביטחונה של המדינה, בניגוד לגישה הרואה בו כלי ליישום מדיניות [[כור ההיתוך]], הדוגלים בגישה זו טוענים כי לצבא מקצועי יתרונות בולטים ורבים על פני [[מודל צבא העם]] שלטענתם פוגע בכושרו המקצועי של הצבא, וגורם לבזבוז הון עתק לצרכים שאינם חיוניים ליעילות הצבא, במקום הצטיידות בטכנולוגיות מתקדמות בתקציבים אלה. לפיכך פועלים אלה לקיצור משך זמן השירות לכלל המתגייסים, ובמקביל להעלות את שכרם הצבאי של [[שירות קבע|המשרתים בקבע]], ואף לבטל כליל את [[גיוס חובה|גיוס החובה]].
[[קובץ:Nahal-kumta.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילים בחטיבת הנח"ל]]
'''מודל צבא העם''' הוא גישה ב[[ישראל]] לפיה תפקידו של [[צה"ל]] אינו רק הגנה על ביטחונה של המדינה, אלא יש לו גם תפקיד חברתי, ועליו לשמש כלי ליישום מדיניות [[כור ההיתוך]], באמצעות שילובם של כל מגזרי החברה הישראלית ביחידותיו. הצבא הסדיר קטן יחסית, וכוחו של הצבא בשעת חירום מתבסס על [[שירות המילואים בישראל|חיילי מילואים]] שהם חלק ניכר מהעם כולו.{{הערה|{{דבר|האגף ליחסי צבור - משרד הבטחון|כל העם כולו במבחן|1950/10/15|00102}}{{ש}}{{דבר|האגף ליחסי צבור - משרד הבטחון|שלב ב - נשים|1951/11/25|00121}}}} לאחר [[מלחמת סיני]] נכתב בעניין זה ב"[[דבר (עיתון)|דבר]]": "צבאנו הוא, כידוע, צבא העם, צבא של עתודות, הפועל והפקיד, המורה והזבן הניחו יום אחד את מלאכתם הרגילה והתייצבו לדגל".{{הערה|{{דבר|אהוד|שלוש הערות|1956/12/07|00302}}}} מתוך גישה בסיסית זו נגזרה הגישה לפיה כבר בית הספר נקרא להכשרתם של התלמידים להיות "צבא העם", באמצעות הקניית חינוך אחיד.{{הערה|{{דבר|[[עמנואל הרוסי]]|חינוך חלוצי אחיד|1949/04/03|00207}}}}
== טיעונים בעד צבא מקצועי ==
==רקע==
ההיסטוריון הצבאי הבריטי [[באזיל לידל הארט]] פרסם מאמר בו ניתח את מגרעותיו של צבא העם, ולסיכום טען כי "שיטת גיוס החובה היא גם מיושנת וגם בזבזנית"<ref>http://www.jpress.org.il/Default/Skins/TAUHe/Client.asp?Skin=TAUHe&enter=true&sPublication=DAV&Publication=DAV&Hs=advanced&AW=1335781250968&AppName=2</ref>
ראשיתו של המודל ככל הנראה עוד בטרם הקמת המדינה, בעיקרון "צבא האומה" שקבע [[יהושע גלוברמן]] מפקד ה[[חי"ש]] ב[[שנות ה-40]], ושנועד להגשים שני יעדים: גיוס מירב המשאבים הלאומיים בעתות מלחמה ויצירת [[אינטגרציה חברתית]]-תרבותית<ref name="Nevo">ברוך נבו ויעל שור, '''כל העם צבא? שירות המילואים בישראל''' (בהוצאת [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 2002), עמ' 10</ref>. ב-[[1948]], לאחר הקמת [[צה"ל]], התווה [[דוד בן-גוריון]], בהתאם לתפיסת ה[[ממלכתיות]] שלו, עקרונות אלה: על העם מגן צבא העם; ה[[גיוס לצה"ל|גיוס]] חייב לחול על הכל; לצבא נועדו תפקידים חברתיים וחינוכיים והוא שותף מרכזי בתהליך של בניין האומה<ref name="Nevo" />.
ישנם הטוענים שמעבר [[צה"ל]] למודל צבא מקצועי, יגרום לביטול הצורך בהסדר [[תורתו אומנותו]] בעניין [[גיוס בני ישיבות|גיוס בני הישיבות]], מצב שיתרום לשילוב החרדים בשוק העבודה. נוסף על היתרונות הבולטים במודל זה, מבחינה צבאית וכלכלית.
כחלק ממודל "צבא העם", עוסק צה"ל גם במשימות חברתיות שאינן ביטחוניות גרידא או שאינן ביטחוניות כלל. בהקשר זה נמנים, בין היתר, מסלולים אלה:
* חלק משירותם של חיילי [[חטיבת הנח"ל]] כולל "פרק משימה". בראשית דרכו של הנח"ל הוקדש פרק זה בעיקר להקמת יישובים, אך כיום כולל פרק זה בעיקר משימות חינוכיות וחברתיות ביישובי הפריפריה.
* [[מורה חיילת|מורות חיילות]] אינן משרתות ב[[בסיס צבאי]], אלא עוסקות בחינוך בני נוער וב[[קליטת עלייה]].
* פרויקט [[מקא"ם]] נועד לאפשר את השתלבותם בצה"ל של נערים מרקע סוציואקונומי קשה, לעתים תוך השלמת השכלה והכשרה מקצועית.
== טיעונים נגד צבא מקצועי לישראל ==
השירות בצה"ל, וטיבו, של פרטים ושל קבוצות אוכלוסייה הוא חלק מכריע בהגדרת הזהות הישראלית. ישנה זיקה בין ישראליות לבין שירות בצה"ל, דבר שמתבטא במוטיבציה לשירות ובהשפעה שיש לצה"ל על החברה הישראלית. תהליך זה נובע במידה רבה ממודל צבא העם. כמו כן, התהליך מחזק את מודל צבא העם, שכן פרטים וקבוצות מעוניינים לשרת כחלק מגיבוש זהותם. זאת כחלק ממאפייניה הייחודיים של [[המשוואה הרפובליקנית]] בישראל.
רוב הצבאות המקצועיים בעולם הם קטנים מאד יחסית לגודל אוכלוסיית המדינה וזאת בשל העלות הגבוהה של תשלום משכורות סבירות למספר גדול של חיילים, וכן בשל הקושי למצוא אנשים (ובפרט אנשים איכותיים) שיתנדבו לסבול את הקשיים והסיכונים של חיי צבא אפילו תמורת שכר, כאשר בעולם העבודה האזרחי ניתן לקבל שכר דומה תמורת עבודה הרבה פחות מסוכנת ותובענית. כך למשל צבא ארצות הברית, על זרועותיו השונות, מונה פחות מ0.4% מאוכלוסייתה. במונחים ישראלים הדבר מקביל לצבא שימנה קצת פחות מ30,000 חיילים. ברור לחלוטין שצבא בסדר גודל קטן כזה אינו מאפשר עמידה באתגרים הביטחוניים של מדינת ישראל. (כיום צה"ל מונה לפי פרסומים זרים מעל 600,000 חיילים בסדיר, קבע ומילואים. גם אם נניח הנחה מרחיקת לכת שניתן לקצץ מספר זה בחצי בלא לפגוע בביטחון ישראל, עדיין נזדקק ל-300,000 חיילים לפחות).
== ראו גם ==
בהשפעת מודל צבא העם ואופיה ה[[רב תרבותיות|רב תרבותי]], התפתח בצה"ל עם הזמן הרכב אנושי מגוון מבחינה מגדרית, אתנית, דתית וכדומה. למגוון זה ישנם מספר ביטויים מרכזיים:
* [[מודל צבא העם]]
* הימצאותן של קבוצות אוכלוסייה שונות ורבות בצבא, כולל בתפקידים שאינם מקובלים בעולם, כמו נשים קרביות.
* [[הסללה]], מכוונת ולא מכוונת, של חברי קבוצות שונות לתפקידים שונים וליחידות שונות.
* שירות של קבוצות בצבא באופן מאוגד, כמו בני ישיבות ובני גרעין, תוך מעורבות של בעלי תפקידים אזרחיים בנעשה בצבא.
==שחיקת המודל==
* [http://www.tchelet.org.il/include/print.php?id=254 צה"ל בע"מ -מיכאל אורן]
* [http://idfpro.org/ אתר התנועה לצבא מקצועי]
* [http://www.jims-israel.org/pdf/pparmy.pdf צבא מקצועי לישראל - בועז ארד]
* [http://www.themarker.com/opinion/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F/1.1686585 ירדן גזית - כתבה]
לאורך השנים נשחק מודל צבא העם, בשני היבטים. ראשית, הביאה לכך הירידה בשיעורי הגיוס. לירידה זו מספר גורמים, ובהם העלייה בשיעור תלמידי הישיבות ש[[תורתם אומנותם]] (מ-400 בשנה בראשית ימי המדינה לכ-7,000 בשנה בשנת [[2010]]<ref>[http://portal.knesset.gov.il/NR/rdonlyres/97BC9D2E-9B0C-408D-91C5-C9D585BEB3E9/809/tal16012011.pdf דו"ח הביניים של הצוות לבחינת יישום חוק טל] {{ PDF}}{{ש}}המספר הכולל של תלמידי הישיבות שקיבלו מעמד "תורתו אומנותו" הגיע ב-[[2012]] לכ-60 אלף (ראו פסקה 60 לפסק דינה של [[דורית ביניש]] בבג"ץ 6298/07 [http://elyon2.court.gov.il/files/07/980/062/N18/07062980.N18.htm רסלר ואח' נ' כנסת ישראל ואח']</ref>). העלייה בשיעורם באוכלוסייה של בני [[המגזר הערבי]] הפטורים מגיוס וכן מגמה של ניצול לרעה של הסעיף ב[[חוק שירות ביטחון]] המאפשר לבנות לקבל פטור מטעמי הכרה דתית על סמך הצהרתן<ref>דברי ההסבר ל[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/20AB3269-ABCA-431B-AC38-F66A89830247/18203/472.pdf הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התש"ע-2010] {{PDF}}</ref>. הירידה המתמשכת בשיעורי הגיוס הביאה לכך שבשנת 2010, רק כמחצית מבני הנוער מתגייסים לצה"ל<ref>[http://portal.knesset.gov.il/NR/rdonlyres/97BC9D2E-9B0C-408D-91C5-C9D585BEB3E9/809/tal16012011.pdf דו"ח הביניים של הצוות לבחינת יישום חוק טל], עמ' 13{{PDF}}</ref>. ראש [[אכ"א]], [[אבי זמיר]], העלה בראשית [[2011]] חשש שהמשך המגמה יוביל לקריסתו של מודל "צבא העם" עד [[2020]]<ref>{{גלובס|יובל אזולאי|ראש אכ"א: "צבא העם" יקרוס עד 2020 אם לא ייעשו צעדים|1000612014|30 בדצמבר 2010}}</ref>.
{{הערות שוליים |יישור=ימין}} ▼
גורם נוסף לשחיקה במודל צבא העם הוא הרחבתם של מסלולי שירות המיועדים למגזרים מסוימים: [[גדוד חרב]], המיועד לחיילים [[דרוזים]] הוקם כבר במהלך [[מלחמת העצמאות]]. במהלך אותה מלחמה נענה [[דוד בן-גוריון]] לבקשתן של תנועות הנוער, ואפשר את הקמתו של מסלול ה[[נח"ל]], שאפשר לגרעיני ההכשרה שלהן לשרת יחדיו כקבוצה, אם כי ברבות השנים הפכו מסלולי השירות בנח"ל להטרוגניים יותר. מסלול [[ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר]] נפתח במהלך [[שנות ה-50]] והתרחב בהדרגה, [[גדוד הסיור המדברי]] המיועד לחיילים [[בדואים]] הוקם ב-[[1987]], גדוד [[נצח יהודה]] המיועד לחיילים [[חרדים]] הוקם ב-[[2002]] ומאז [[2007]] הוקמו מסלולים ייעודיים נוספים לחרדים, מסלולי [[שח"ר (צה"ל)|שח"ר]]. מתוך תפיסת מודל צבא העם צה"ל אינו שׂשׂ לפתיחת מסגרות ייעודיות<ref>[http://portal.knesset.gov.il/NR/rdonlyres/97BC9D2E-9B0C-408D-91C5-C9D585BEB3E9/809/tal16012011.pdf דו"ח הביניים של הצוות לבחינת יישום חוק טל], עמ' 17{{PDF}}</ref>, אך ההכרה כי אלמלא מסלולים אלה, ייתכן והחיילים המשרתים בהם לא יתגייסו כלל, הביאה גם אותו לפותחם.
==האם יש להמשיך במימוש "צבא העם"?==
תהליכים אלה הובילו גורמים שונים למחשבה שמא יש מקום לרוויזיה בבחינת תפקידו של צה"ל בחברה הישראלית, וכי אולי יש מקום לבטל את גיוס החובה ולהתבסס על צבא מתנדבים מקצועי. התומכים בגישה זאת טוענים כי נוכח שיעורי הגיוס הנמוכים ממילא אין מדובר עוד ב"צבא העם", כי דווקא העובדה שהצבא עוסק במשימות לא-צבאיות מעידה על כך שאין צורך של ממש בחיילים לשם ביצוע משימות אלה, וכי [[מודל צבא מקצועי|צבא מקצועי]] יעיל יותר מצבא המבוסס על גיוס חובה<ref>[http://idfpro.org/ אתר התנועה לצבא מקצועי]</ref>. בשנת 2003 הוקמה ועדה בצה"ל בראשות ראש אכ"א לשעבר אלוף (מיל') [[גדעון שפר]] לבחינת מודל שירות החובה בצה"ל. ועדה זו המליצה לבטל את מודל "צבא העם" ולהחליפו במודל של צבא מקצועי שיעסוק בביטחון בלבד, וזאת על מנת לשפר את היעילות המקצועית של צה"ל <ref>{{ynet||מצבא העם לצבא שכירים|2766855|24 בספטמבר 2003|}}</ref>. המלצות הוועדה לא יושמו מעולם.
[[שלמה גזית]] סבור כי תרומתו הייחודית של הצבא לחברה הישראלית יכולה לבוא לידי ביטוי רק בהיותו "צבא העם"<ref>שלמה גזית, "[http://www.peace-security.org.il/articles.asp?id=180 בכל זאת צבא העם]", אתר [[המועצה לשלום ולביטחון]]</ref>, ואילו [[אמנון רובינשטיין]] טוען כי אף שייתכן שיש צורך בשינויים באופיו של צה"ל, עדיין יש לשמור על מודל "צבא העם", שכן רק כך משמש הצבא כגורם מלכד, היוצר זהות משותפת בקרב המשרתים בו ותורם לסולידריות החברתית. רובינשטיין גם מזכיר כי הסכנות הקיומיות המרחפות מעל מדינת ישראל אינן מאפשרות בשלב זה את צמצום היקפו של הצבא. [[גרשון הכהן]] טוען כי אין מקום להשוואה לצבאות מתנדבים אחרים, דוגמת [[צבא ארצות הברית]], שכן מאגר כוח האדם בישראל מצומצם בהיקפו, ולא ניתן יהיה למצוא די מתנדבים כדי למלא אחר צורכי הביטחון של ישראל. עוד טוען הכהן כי צבא המבוסס על שכירים שהאינטרס שלהם הוא אישי לא יהיה מחויב למדינה כצבא המבוסס על ערכים של ערבות הדדית<ref>גרשון הכהן, "[http://www.yadlashiryon.com/vf/ib_items/1199/32.pdf האם עדיין נחוץ צבא העם בישראל?] באתר [[יד לשריון]]</ref>.
*{{תכלת|[[מיכאל אורן]]|צה"ל בע"מ|254|19, אביב התשס"ה 2005}}
* {{הארץ||פני צה"ל לאן|1.1617217|15 בינואר 2012}}
▲{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
[[קטגוריה: החברה הישראלית]]
[[en:The People's Army Model]]
| 