מרחב מעברי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תאור\1
מ תיקון קישור
שורה 1:
'''מרחב מעברי''' או '''מרחב פוטנציאלי''' הוא מונח מ[[תאוריית יחסי אובייקט]] ב[[פסיכולוגיה]] שנטבע על ידי ה[[פסיכואנליטיקאי]] [[דונלד ויניקוט]], והוא מתייחס לאזור הביניים של החוויה, השוכן בין הפנטזיה והמציאות. מושג זה נחשב לחידוש התאורטי החשוב ביותר של ויניקוט.{{הערה|[[תומאס אוגדן]], מצע הנפש, הוצאת תולעת ספרים, 2003}}
 
ויניקוט פיתח מושג זה בתחילה, כדי לתאר את אחד משלבי הביניים בהתפתחותו התקינה של ה[[ילד]], חוויית המעבר, בו מתרחשות תופעות מעבר כגון היצמדות של הילד אל [[אובייקט מעבר]]. המרחב הפוטנציאלי מתפתח בין ה[[אם (משפחה)|אם]] ל[[תינוק]]ה, אך במהלך התפתחות בריאה לומד הילד להחזיק מרחב זה בעצמו. התפתחות זו מתאפשרת כאשר נוצר מרחב פוטנציאלי בין התינוק לבין אובייקט (האם), בין התפיסה שהאם היא חלק ממנו, לתפיסה שהוא נפרד ממנה. המרחב הפוטנציאלי אינו מתקיים מחוץ לאדם, אך גם לא בתוכו, אלא במרחב שביניהם. המרחב הפוטנציאלי מפריד בין האם לתינוק, אך גם מחבר ביניהם.
 
בהמשך הרחיב ויניקוט את המושג לכל חוויה שהיא בתחום הביניים שבין המציאות ה[[אובייקטיביות|אובייקטיבית]] לבין המציאות ה[[סובייקטיביות|סובייקטיבית]] כפי שהיא נתפסת על ידי האדם. כך ניתן להכליל במרחב זה גם חוויות כגון פעולת ה[[משחק]], ה[[יצירתיות]] והחוויה התרבותית. במרחב זה ניתן לבטא את תחושת ה[[אומניפוטנטיות]] הסובייקטיבית של האדם, את משאלותיו ותכנוניו, תוך השהיית המציאות האובייקטיבית. למשל, ילד יכול לשחק ולהעמיד פנים שהוא מורה, תוך ידיעה שהוא אינו כזה במציאות, אך לעת עתה הוא משהה את הידיעה הזו, מתחבר לחוויה שבמרחב הפוטנציאלי, ונהנה ממנה.