הבדלים בין גרסאות בדף "קיבוץ"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 9 שנים
מ (←‏קונפליקט העבודה השכירה: קישורים פנימיים)
* תהליכי [[הפרטה בישראל|הפרטה]] ואימוץ של אמונות לא-שיתופיות בכלל החברה הישראלית, השפיעו על התמיכה הערכית והמבנית בקיבוצים, וחלחלו אל הדורות החדשים בקיבוץ.
* הקיבוצים נבנו על-בסיס הניסיון ליצור מסגרת קבועה וממוסדת, אשר תוכל להציב דפוס התנהגות קבוע שיתמודד בהצלחה עם יישום הערכים השיתופיים. הניסיון להציב דפוס קבוע שכזה, הוביל את החברה הקיבוצית לחוסר יכולת להתמודד עם מציאות חיצונית ומציאות פנימית רב-דורית משתנה.<ref>Reuven Shapira - ''Transforming Kibbutz Research'', Cleveland: New World Publishing, 2008, Chaps. 12-17.</ref>
* הקיבוצים שמרו על דפוס התיישבות [[כפר|כפרי]], בעוד החברה הישראלית אימצה עם השנים דפוס [[עיר|אורבאניאורבני]]. חוסר ההתאמה בין דפוסי החברה הקיבוצית לבין רוב החברה הישראלית, ערערה את הקשר החזק של הקיבוץ עם כלל החברה, עיקרון שלא איפשר את המשך קיום הדפוס השיתופי (הן בשל התרופפות פנימית והן בשל איבוד הלגיטימציה הכלל-ישראלית).
* הקיבוצים קמו בתקופה [[חלוציות|חלוצית]] והיוו הגשמה של החזון ה[[ציונות|ציוני]], בתקופה זו נדרש כל חבר לתת את המקסימום מעצמו למען הקולקטיב: הקיבוץ והמדינה. בנוסף לכך, הטיפול המשותף של הקהילה בבעיותיו של הפרט איפשר לגייס מספר רב יותר של בני אדם למען שמירה על ביטחון היישוב העברי בתקופה ההיא, ולכן התאימה צורת חיים זו למטרותיה של הציונות יותר מצורות חיים אחרות באותה עת.
* בחשיבה הערכית בתקופה זו הייתה מבוססת במידה רבה על הקרבה עצמית למען יסודות מופשטים ולא על ביטול העבודה, ולכן לאחר התקופה החלוצית קטנה הזיקה בין החבר לקיבוץ, בשל הירידה ברוח החלוצית והירידה בחשיבות שקיבלו ערכי ההקרבה העצמית.