הבדלים בין גרסאות בדף "בית המשפט העליון"

מ
להרכבו של בית המשפט העליון נודעת לא רק משמעות משפטית, אלא גם משמעות ציבורית וחברתית, משום חשיבות הנושאים הנדונים בבית המשפט ובגלל עקרון התקדים. לפי גישת הריאליזם המשפטי, ביושבו על כס השיפוט, מביא אתו השופט לא רק את כישוריו המשפטיים, אלא גם את השקפת עולמו. לפי גישה זו, יש לכן חשיבות לניתוח דמוגרפי של בית המשפט העליון.
 
עם הקמתו בשנת [[1948]] היה בית המשפט העליון מורכב משופטים גברים [[יהודים]] [[אשכנזים]] בלבד, שאחד מהם [[דתיים|דתי]]. כעבור 14 שנה מונה שופט ספרדי ראשון, [[אליהו מני (שופט)|אליהו מני]]. בהרכב הנוכחי (נכון לפברוארלספטמבר 2012) נכללים 1413 שופטים ממוצא [[אשכנזים|אשכנזי]], איןשופט שופטיםאחד ממוצא [[מזרחים|מזרחי]], ויש שופטושופט אחד [[ערביי ישראל|ערבי]].
 
[[אשה]] ראשונה, [[מרים בן פורת]], מונתה לבית המשפט העליון בשנת [[1977]], 29 שנים לאחר הקמתו. כיום, לעומת זאת, מכהנות ארבע שופטות בבית המשפט העליון: [[מרים נאור]], [[עדנה ארבל]], [[אסתר חיות]] ו[[דפנה ברק ארז]]. שינוי זה משקף לא רק את השינוי ב[[מעמד האשה]], אלא גם את הגידול המשמעותי במספר הנשים במערכת המשפטית, בפרט בשירות המדינה. כהונה ראשונה של [[אישה]] בתפקיד נשיאת בית המשפט העליון החלה בספטמבר [[2006]], לאחר פרישתו של נשיא בית-המשפט העליון [[אהרן ברק]]. במועד זה התמנתה לתפקיד [[דורית ביניש]] שהייתה השופטת הוותיקה ביותר בבית-המשפט העליון באותה עת.