פתיחת התפריט הראשי

שינויים

ראוי להכלל בהערת שוליים, ולא בתור רוב רובו של הקצרמר הזה. הערך חסר בכל מקרה.
דרך מקובלת של אוניברסיטאות להעניק כבוד לאישים שה[[אוניברסיטה]] חפצה ביקרם היא הענקת תואר '''דוקטור לשם כבוד'''. התואר הוא לאות הוקרה על הישגים בתחום ה[[מדע]], על תרומה מיוחדת לחברה או על תרומה [[כסף (אמצעי תשלום)|כספית]] נכבדה לאוניברסיטה.
 
מעט מהדינמיקה של הענקת תואר דוקטור של כבוד ניתן ללמוד ממקרהו של [[שלמה זלמן שוקן]]. בשנת [[1952]], לקראת יום הולדתו ה-75, ביקש שוקן לקבל תואר דוקטור לשם כבוד מ[[האוניברסיטה העברית]]. עד אותה עת העניקה האוניברסיטה כבוד זה רק לשלושה אישים בולטים, [[חיים ויצמן]], [[יהודה לייב מאגנס]] ו[[אלברט איינשטיין]], והיא התנתה את הענקת התואר בכך ששוקן יתחייב לתרום לאוניברסיטה את [[ספריית שוקן|ספרייתו]] העשירה. שוקן סירב לתנאי זה, כדי שלא ייווצר הרושם שקנה את התואר בכסף, וסבר שהוא ראוי לתואר בזכות תרומתו לאוניברסיטה כיושב ראש הוועד הפועל שלה במשך עשר שנים. בעקבות מחלוקת זו לא זכה שוקן בתואר <ref>{{הארץ|[[זהר שביט]]|כמוהו לא אראה עוד|709814|28.4.06|}}</ref>. מאז נעשו הנהלים פחות נוקשים.
 
אחד האירועים הבולטים של הענקת תואר דוקטור לשם כבוד בישראל הוא זה שבו הוענק תואר זה ל[[רמטכ"ל]] [[יצחק רבין]] על ידי [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], עם תום [[מלחמת ששת הימים]]. במהלך הטקס נשא רבין את [[נאום הר הצופים]].