סרטיפיקט – הבדלי גרסאות

בעקבות טענות ערביותהערבים על פגיעה בפרנסתם כתוצאה מהמוני העולים ה[[יהודים]] לארץ, פרסם שר המושבות הבריטי [[וינסטון צ'רצ'יל]] ביולי 1922 את המסמך שכונה [[הספר הלבן הראשון]] הקובע בין היתר כי העלייה היהודית לארץ ישראל תוגבל למכסה אותה תהיה מסוגלת הארץ לקלוט מבחינה כלכלית, מבלי שהדבר יהפך לעול על כתפי תושבי הארץ הקיימים. למעשה מדיניות של רישוי עליה החלה כבר מדצמבר [[1920]]. כחצי שנה לאחר החלת הממשל הצבאי הבריטי ב[[ארץ ישראל]], החלה בריטניה במדיניות של הגבלת עלייה יהודית באמצעות רישוי מיוחד.

לשם מימוש החלטההחלטות זוהספר קבעוהלבן הנפיקו שלטונות המנדט צורך ברישיוןרישיון עליה מיוחד, אשר כונה "סרטיפיקט". [[הנציב העליון]] [[הרברט סמואל]] הגדיר קבוצות זכאות לקבלת סרטיפיקט:

#בעלי אמצעים -אשר (שחויבוחויבו לשלם לבריטים לפחות 1,000 ליש"ט כדי לקבל אשרה). שקיבלו סרטיפיקטים מחוץ למכסה (Capital certificate). מכיוון שדובר בסכום כסף גבוה שלאדם מהשורה היה קשה לגייס, נתנו לעתים נתנו המוסדות הציוניים ([[ההסתדרות הציונית]] ו[[הסוכנות היהודית]]) הלוואות ל[[יהודים]] מהגולה על מנת שיעמדו בתנאיםבתנאי של מכסה זוהתשלום וכך יכנסו בצורה חוקית לארץ ללא ניצול המכסה הרגילה.

על מנת לנצל ככל האפשר את מיכסת הסרטיפיקטים המצומצמת, רווחה תופעה של [[נישואים פיקטיביים]] בין רווקים לרווקות, מכיוון שסרטיפיקט אחד יכל לשמש גם לעליית זוג. תופעה נוספת הייתה נישואים פיקטיביים של בנות חו"ל לילידי הארץ שיצאו למטרה זו לחוץ לארץ. למרות שהנישואים היו פיקטיביים, לאחרדרשה העלייההרבנות נדרשו בנימבני הזוג על ידי הרבנות ל[[גירושין]] לחומרא לאחר העלייה.