ספרי שנים – הבדלי גרסאות

{{עריכה}}

'''ספרי השנים''' או '''אנלים''' (ב[[לטינית]]: Annales מ- Annus שפירושו "שנה") הן רשימות קצרות, המסודרות לפי סדר [[כרונולוגיה|כרונולוגי]]. ספרי השנים היוו רשימת אירועים שהתרחשו בפרק הזמן אותו ביקשו לתאר, לרוב [[שנה ירחית]]. בין האירועים המצוינים בהם היו טקסים דתיים וחגיגות דתיות, כיבושים וקרבות משמעותיים בעיני הכותב, ובעלי תפקידים שכיהנו בשנה הנדונה. ספרי השנים מהווים מקור חשוב לחקר ה[[היסטוריה]] של [[רומא העתיקה]] הקדומה, ומעידים על התפתחות המשטר הרומי בראשיתו. לרוב, נשמרו ספרי השנים במקדשים הראשיים.

האנלים הקדומים ביותר הידועים לנו הם Annales maximis שנכתבו ב[[רומא העתיקה]]. בתחילת כל שנה, היה הכהן הגדול הרומי קובע לוחות בצבע לבן כאשר על כל לוח מופיע שם של אחד מעוזריו או פקידיו. אלו נצטוו לכתוב מדי יום את כל האירועים שהתרחשו באותו יום כמו ליקויי שמש וירח, שינויים במחירים של מצרכים שונים, מגפות, אירועים "מבסרי רע", מות שליטים ועוד. בהתחלה נרשמו רק פרטים שהיה להם קשר כל שהוא עם מוסד הכהונה. עם הזמן החלו לרשום כל אירוע חשוב ש"ראוי להזכר" כמו מלחמות, נצחונות, מינויים פוליטיים ועוד. ריבוי פרטים זה הופך את האנלים לחומר כה חשוב לחוקר ההסטוריה. לקראת סוף המאה השניה לפני הספירה, הפסיק הכהן מוקיוס סקיבולה את כתיבת לוחות האנלים. את כל הלוחות שנכתבו עד אז (ושנשמרו בארכיון מיוחד) העתיק בכתב יד בספר גדול שכלל 80 כרכים. אחריו כבר לא כתבו את האנלים על לוחות אלא בכתבי יד, בהתחלה ביוונית ומזמן [[קטו הזקן]], בלטינית. כותבי האנלים נקראו אנליסטים וסיגנון הכתיבה נקרא בשם "אנליסטיקה". בימיו של [[סולה]] השתנה הסגנון של האנליסטיקה והפך ל"אנליסטיקה חדשה". כדי למשוך את הקוראים לקרוא את החומר היבש של האנלים, האנליסטים החדשים, הוסיפו פירושים, הכניסו אירועים וציטטו נאומים שלא היו ולא נבראו. עובדות שונו כדי להתאימן לצרכים פוליטיים ותעמולתיים. בעקבות זאת, הופיעו סוגים חדשים של אנלים. ספרי שירה אפית העוסקת באירועים מהעבר נקראו אנלים וגם ספרי הסטוריה ואפולוגטיקה שעסקו בשליטים או אנשים חשובים מהעבר, נקראו כך.

ב[[ימי הביניים]] התפתחו ספרי שנים. בימי הביניים המוקדמים הכנסיה פירסמה לוחות שנה וחילקה אותן לכנסיות השונות. לוחות אלו היו חשובות מאוד כדי לקבוע את מועד החגים הנוצריים שלא חלים תמיד באותו תאריך. במשך הזמן החלו הכמרים לכתוב על גבי לוחות שנה אלו את האירועים החשובים שהתרחשו בסביבות כנסיותיהם כמו לידות, מתות, מגפות ומלחמות. נרשמו גם אירועים כמו הופעת כוכבי שביט, מינוי כמרים וראשי מנזרים ומחירי מצרכים. בתקופה מאוחרת יותר המשיכו לכתוב את האנלים בצורה מפורטת יותר ומתוך חובה. למשל המלך האנגלי אלפרד הוציא צו לכתוב אנלים שאחר כך נקראו Anglo-Saxon Chronicle. בשלב מאוחר יותר נקראו אנלים ספרי הסטוריה שנכבו בצורה כרונולוגית כמו ה"אנלים של הכנסיה" שנכתבו ב{{ה|מאה ה-12}} על ידי [[ברוניוס]] ועסקו בתולדות הכנסיה משנתה הראשונה עד שנת 1198.

ב{{ה|עת החדשה}} הכתיבה האנליסטית המסורתית הלכה ונעלמה בהדרגה. מעין ניסיון להחזירה לתפארתה נעשה בצרפת ב{{ה|מאה ה-19}} על ידי קבוצת הסטוריונים שנקראו "האסכולה האנלית". הם טענו שהסטוריה צריכה לעסוק בכל מה שאירע בעבר ולא רק באירועים הקשורים במלכים ומנהיגים שונים עם התעלמות מוחלטת מאירועים הקשורים באדם הקטן והלא חשוב. הם ניסו לכתוב כרוניקות יומיומיות על כל שאירע באותו יום כולל שמות הנולדים והנפטרים, פסקי הדין, מזג האויר, אירועים חריגים, תאונות ועוד. לאחר זמן לא רב גם אסכולה זו נעלמה בהדרגה.

 

היום משתמשים במושג Annals לעתונות מדעית תקופתית.

== ראו גם ==

* [[טקיטוס (היסטוריון)|טקיטוס]], [[היסטוריון]] [[האימפריה הרומית]], שכתב מספר ספרי שנים