מטרד ליחיד – הבדלי גרסאות

===שימוש במקרקעין===

 

בנוסף, הפרעה להנאתו של פלוני ממקרקעיו אשר נגרמת מתוך מצב או תנאים שנוצרו בקרקע של אלמוני – בין אם על ידי כוחות-טבע או אדם לא מורשה– מקימים אחריות של אלמוני כלפי פלוני, במידה ואלמוני 'מאמץ' את אותו מטרד. המלומד סלמונד גורס כי מחזיק במקרקעין 'מאמץ' מטרד כאשר הוא יודע (או סביר כי יודע) על מצב הדברים הבעייתי, בעל היכולת לצפות את התוצאות המזיקות כתוצאה ממצב הדברים, ואינו נוקט באמצעים להסירו אפילו יש לו שהות ויכולת סבירה לעשות כן.

זוהי ההלכה במשפט המקובל (כפי שבא לידי ביטוי בפס"ד Sedleigh-Denfield v. O'Callaghan), לפיה האחריות מבוססת על רשלנות המזיק, תוך התחשבות – בבדיקת סבירות האמצעים למניעת ההפרעה – בנסיבות סובייקטיביות הקשורות במצב המחזיק. בפרשה אחרת (Qring v. Cohen ) נקבע כי במקרה של נזק שנגרם כתוצאה מהתמוטטות בניין או חלק ממנו (והסכנה נבעה מאי-שמירה על תקינות הבניין ולא פעולה חיצונית) – אין חובה להוכיח שהמחזיק ידע או צריך היה לדעת על סכנת ההתמוטטות. אולם, נראה שקביעה זו מתיישבת עם הדעה שאחריות הנתבע מבוססת על רשלנותו – בשל אחריותו האקטיבית להחזיק בבניין במצב תקין ולבצע בדיקה עתית (כאשר לא עשה כן).