דמוקרטיזציה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←עריכת הפתיח: תקלדה |
מ ←סיבות לדמוקרטיזציה: תקלדה |
||
שורה 14:
חלק מהגורמים, הנזכרים בתדירות גבוהה יותר, הם:
*'''עושר'''- [[תמ"ג]] או הון גבוהים מתכתבים באופן ישיר עם דמוקרטיה. חלק מהחוקרים טוענים כי הסיכוי שהדמוקרטיות העשירות יפלו ויהפכו ל[[טוטליטריזם|טוטאליטריות]] הוא נמוך ואילו חוקרים אחרים טוענים כי דווקא ההפך הוא הנכון ומביאים את [[היטלר]]
עוד התייחסות לעושר בהקשר של דמוקרטיה ניתן לראות ביחס [[המהפכה התעשייתית|למהפכה התעשייתית]] כגורם לדמוקרטיזציה בעולם (לפני המהפכה דמוקרטיה היתה מצרך נדיר).
מחקרים [[אמפירי|אמפיריים]] רבים ביססו את התפיסה הרווחת כי התפתחות כלכלית משפיעה לטובה על תהליך הדמוקרטיזציה, ועשויה לגרום למדינות (שמתפתחות כלכלית) לעבור לדמוקרטיה ([[תאוריית המודרניזציה]]), ולדמוקרטיות חדשות להתייצב.{{הערה| ראו הערה 1}}<br />
שורה 35:
*'''[[תרבות אזרחית]]'''- בספרים ''התרבות האזרחית'' ו''התרבות האזרחית חלק ב''', [[גבריאל אלמונד|גבריאל א. אלמונד]] (Gabriel A. Almond) ו[[סידני וורבה]] (Sidney Verba) מציגים מחקר מקיף שערכו על תרבויות אזרחיות. הממצאים העיקריים הם שקיומה של תרבות אזרחית מסויימת הוא הכרחי להישרדותה של הדמוקרטיה. עם זאת, המחקר גם קרא תיגר על האמונה הרווחת כי תרבויות מסוגלות לשמר את ייחודן ומנהגיהן, ועדיין להישאר דמוקרטיות.
*'''[[תרבות]]'''- חלק מהחוקרים טוענים כי תרבויות מסויימות מובילות את החברה בהכרח לדמוקרטיה (בגלל אופיין), ואילו תרבויות אחרות לא. חוקרים אחרים טוענים לעומתם כי תפיסה זו [[אתנוצנטריות|אתנוצנטרית]]. הם מצביעים על כך שבדרך כלל [[תרבות המערב|התרבות המערבית]] היא זו המסווגת כמתאימה ביותר עבור דמוקרטיה, בעוד שתרבויות אחרות מצטיירות כמכילות ערכים שמקשים על דמוקרטיזציה או הופכים אותה לבלתי רצויה. סיווג זה רע, לטענתם, משום שמשטרים לא דמוקרטיים משתמשים בו על מנת להצדיק את כשלונם ביישום רפורמות דמוקרטיות. כהוכחה לכך שסיווג זה הוא מוטעה, מובאות
*'''ערכים דמוקרטיים'''- ב''[[מודרניזציה]], שינוי תרבות ודמוקרטיה'',{{הערה|New York: Cambridge University Press, 2005}} רונלד אילנגהרט (Ronald Inlgehart) וכריסטיאן וולזל (Christian Welzel) מסבירים את השלבים המובילים לדמוקרטיזציה,{{הערה|Christian Welzel, Ronald Inglehart & Hans-Dieter Klingemann (2003). "The Theory of Human Development: A Cross-Cultural Analysis." European Journal of Political Research 42:341-379}} כשלבים אשר מסמיכים "אנשים רגילים" להפוך ל[[אזרח]]ים דמוקרטיים. ישנם שלושה שלבים מרכזיים; בשלב הראשון, משאבים רבים יותר מגיעים לידי האזרחים, דבר אשר מאפשר להם להיחשף לערכים דמוקרטיים (בין אם ע"י תקשור עם דמוקרטיות (כמו המהפכה ב[[תוניסיה]] שהחלה, בין היתר, בגלל החשיפה ל[[טוויטר]]) ובין אם ע"י רכישת השכלה). אזרחים רבים מזדהים עם הערכים הדמוקרטיים (בין היתר: חופש הביטוי ושווין ההזדמנויות), דבר אשר בעצם מוביל לשלב השני והוא היאבקות התושבים למען ערכים אלו. השלב השלישי הוא כבר הדמוקרטיזציה עצמה: השלטון מכניס את הערכים הנ"ל לחוק ובכך הופך לדמוקרטיה. השלב שבו מפנימים האנשים את הערכים הדמוקרטיים נחשב לשלב החשוב ביותר וההכרחי ביותר מבין שלושת השלבים. הוא זה שמוביל לייסוד דמוקרטיות חדשות ולביסוס מעמדן של דמוקרטיות וותיקות.{{הערה|Christian Welzel (2006). "Democratization as an Emancipative Process." European Journal of Political Research 45:871-96}} הוכח כי ההשפעות של מודרניזציה ועוד גורמים מבניים על דמוקרטיזציה תלויות בנטיה של שלבים אלו לעורר או לדכא את הערכים הדמוקרטיים בקרב האוכלוסיה.{{הערה|Christian Welzel (2007): "Are Levels of Democracy Affected by Mass Attitudes? Testing Sustainment and Attainment Effects on Democracy" International Political Science Review 28: 397-24}} עובדות נוספות מציעות כי ערכים דמוקרטיים מניעים אנשים להשתתף בפעולות [[קולקטיב]]יות שמכוונות להישגים דמוקרטיים (ביסוס או שיפור דמוקרטיה קיימת או מאבק למען ייסוד דמוקרטיה חדשה).{{הערה| Christian Welzel & Hans-Dieter Klingemann (2008). "Evidencing and Explaining Democratic Congruence: The Perspective of 'Substantive' Democracy." World Values Research 1:57-90}}
שורה 43:
*'''ניסיון קודם בדמוקרטיה'''- לפי כמה מהתאורטיקנים, קיומה או אי קיומה של דמוקרטיה בהיסטוריה של מדינה, יכולים להשפיע בצורה משמעותית על יחס המדינה לדמוקרטיה בעתיד. יש הטוענים, למשל, כי קשה מאוד (ואף בלתי אפשרי) ליישם דמוקרטיה במדינה שאין לה נסיון עבר עם צורת ממשל זו. במדינות כאלה, טוענים החוקרים, הדמוקרטיה צריכה להתפתח בהדרגה. אחרים טוענים לעומתם, כי נסיון עבר עם דמוקרטיה עשוי להוות מכשול עבור דמוקרטיזציה. מדינה, כמו למשל [[פקיסטן]], שבה הדמוקרטיה נכשלה בעבר, פחות תתפתה לנסות ליישמה שנית.
*'''התערבות חיצונית'''- דמוקרטיות רבות קמו לאחר התערבות [[צבא]]ית (למשל: [[יפן]] ו[[גרמניה]] אחרי [[מלחמת העולם השנייה]]).{{הערה|1=[http://en.wikipedia.org/wiki/G%C3%B6ran_Therborn Therborn, Göran (1977). ] [http://www.newleftreview.org/?view=1453 "The rule of capital and the rise of democracy: Capital and suffrage (cover title)". ] [http://en.wikipedia.org/wiki/New_Left_Review New Left Review.] [http://www.newleftreview.org/?issue=100 I 103 (The advent of bourgeois democracy): 3–41.]}}{{הערה|1=[http://www.independent.org/publications/tir/article.asp?issueID=47&articleID=599 The Independent]}} במקרים אחרים, [[דה-קולוניזציה]] סייעה בייסוד דמוקרטיות שהוחלפו במהרה ע"י משטרים [[אוטוריטארי]]ים.
*'''שכבות גיל'''- מדינות בעלות אוכלוסייה שבה יש כמות גבוהה של [[קשיש]]ים, נתפסות כמסוגלות לשמר את הדמוקרטיה (בהנחה שהמדינה כבר עברה דמוקרטיזציה מלאה). על פי ה[[תזה]] של ריצ'רד פ. קונקוטה (Richard P. Concotta), הנזכרת לעיל,{{הערה|[http://www.foreignpolicy.com/articles/2008/02/19/how_democracies_grow_up Foreignpolicy.com]}} כאשר האוכלוסיה הצעירה (אנשים בני פחות מ30) מהווה פחות מ40% מכלל האוכלוסיה, הדמוקרטיה בטוחה יותר.
| |||