פתיחת התפריט הראשי

שינויים

+
אברהם שפירא נולד בחיפה במשפחת פועלים; גדל והתחנך ברוחה של 'ארץ ישראל העובדת'. היה חבר בתנועת הנוער "[[התנועה המאוחדת]]". לאחר שהשלים לימודיו ב[[תיכון חוגים|בית-הספר התיכון "חוגים"]], שם היה תלמידו של [[ברוך קורצווייל]], שהשפיע רבות על דרכו בעתיד, התגייס לצה"ל ושירת ב[[נח"ל]].
 
חבר קיבוץ [[יזרעאל (קיבוץ)|יזרעאל]] משנת [[1955]]. היה [[רועה צאן]] ועובד מטעים. בשנים 1960 – 1962{{כ}}–1962 למד לימודי [[יהדות]] ו[[פילוסופיה]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. תוך כדי תקופה זו ייסד וערך את כתב העת "[[שדמות]]", ויצר גשר בין גדולי הרוח היהודית ו[[חכמת ישראל]] בירושלים, [[מרטין בובר]], [[שמואל הוגו ברגמן]], [[גרשם שלום]], [[עקיבא ארנסט סימון]], [[נתן רוטנשטרייך]] ואחרים - לבין [[התנועה הקיבוצית]] ובייחוד הדור השני בה.
 
בעת עריכת "שדמות", שהתמיד בה עד 1970, ריכז סביב כתב-העת חבורה של יוצרים ומחפשי–דרך מכל זרמי התנועה הקיבוצית ("[[חוג שדמות]]"). יזם יחד עם [[עמוס עוז]], סמוך ל[[מלחמת ששת הימים]], את הקובץ "[[שיח לוחמים]]" והיה עורכו. בקובץ כונסו עדויות הלוחמים בני התנועה הקיבוצית, והוא הפך במשך הזמן לאחת התעודות החשובות של עולמם הרוחני של בני הארץ.
 
בד בבד עם עבודתו הרוחנית והחינוכית, והעבודה במטעי הקיבוץ, בשנים 1968 – 1991 שימש חבר מערכת "[[ספרית אפקים]]" ב[[הוצאת עם עובד]]. אז ייסד את ספריית "[[ארון ספרים יהודי]]" בהוצאת עם עובד, שהוא עורכה. במסגרות אלה יזם ספרים וחיבורי-יסוד רבים, טיפח וליווה סופרים, הוגים וחוקרים. עשה עבודת דוקטורט בבית הספר למדעי היהדות של [[אוניברסיטת תל אביב]], נושא העבודה היה: "מבנים דואליים בהגותו של [[מרטין בובר|מ.מ. בובר]]", היא נעשתה בהדרכת פרופסור [[אוריאל טל]] ואושרה ב-1984.
בשנת 1975 היה שותף לכינון מרכז ללימודי יהדות ב"[[אורנים]]" – בית-הספר לחינוך של התנועה הקיבוצית ואוניברסיטת חיפה. בשנת 1985 הוזמן ללמד בחוג לפילוסופיה יהודית ולאחר מכן בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב ושימש פרופסור באוניברסיטה.
 
לאורך שנים מיזג את עבודתו כחוקר וכמורה אקדמי עם מפעליו בתחומי "ארון הספרים היהודי" של זמננו. בין השאר יזם את מפעל "[[מקרא לישראל]]" – פירוש מדעי-היסטורי למקרא, והיה מרכז המערכת שלו בשנים 1981 – 1989. כינס וערך כתבים של גרשם שלום עוד בחייו, ולאחר פטירתו מונה לעורך אחראי של "מפעל כתבי גרשם שלום" בהוצאת עם עובד. וכן היה אחראי ללימודי [[יהדות]] וציונותו[[ציונות]] ב[[המכללה לביטחון לאומי|מכללה לביטחון לאומי]] של [[צה"ל]], ועיצב בה תוכניות לימודים בתחומים אלו.
 
זכה ב[[פרס אבי חי]] על פועלו לקירוב בין דתיים לחילוניים בישראל.
 
== ספריו ==
[[
[[קובץ:אור החיים ביום קטנות.אברהם שפירא.jpg|שמאל|150 פיקסלים]]
*'''אור חיים ב'יום קטנות'''', מקורותיו של [[אהרן דוד גורדון|א"ד גורדון]] בקבלה ובחסידות, תל אביב: [[עם עובד]] תשנ"ו, 1996.
*'''חוגים לדיון ושיח ביצירות ספרות''', [[האוניברסיטה העברית]] בירושלים – המרכז לחינוך מבוגרים, 1973.
*'''הרוח במציאות – מגמות העיצוב בהגות בובר''', ירושלים: [[מוסד ביאליק]] בשיתוף בית-הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל אביב, תשנ"ד, -1994.
*'''אור חיים ב'יום קטנות'''', מקורותיו של [[אהרן דוד גורדון|א"ד גורדון]] בקבלה ובחסידות, [[עם עובד]] תשנ"ו, 1996.
 
==לקריאה נוספת==
*[[שלום רצבי]], '''הערות על משנת גורדון לאור מקורותיה היהודיים''', בתוך: בעיונים בתקומת ישראל, 8, 1998.
46,324

עריכות