הבדלים בין גרסאות בדף "פיסול ישראלי"

תגית: לחצנים
{{-}}
 
<nowiki>טקסט לא מעוצב</nowiki>===תומרקין ופיסול המחאה===
[[תמונה:He Walked through the Fields2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|"'''[[הוא הלך בשדות (פסל)|הוא הלך בשדות]]'''" ([[1967]]) מאת [[יגאל תומרקין]]. [[ברונזה]], ג' 175 ס"מ.]]
במהלך שנות השישים החלו להגיע לישראל השפעות של האמנות האמריקאית, בייחוד זו של [[אקספרסיוניזם מופשט|האקספרסיוניזם המופשט]], ה[[פופ ארט]] ומאוחר יותר האמנות המושגית. בנוסף לצורות אמנותיות חדשות העלו הפופ ארט והאמנות המושגית גם התייחסות ישירה למציאות הפוליטית והחברתית של אותה עת. לעומתם, הזרם המרכזי של אמני ישראל נטה לעיסוק במרחב האישי והאמנותי, והתעלם במידה רבה מעיסוק ודיון בהוויה הפוליטית הישראלית. אמנים שעסקו בתכנים חברתיים או יהודיים נתפשו בעיני הממסד האמנותי כאנכרוניסטיים. ‏‏<ref>ראו: ‏‏פישר, יונה; מנור-פרידמן, תמר, '''לידת העכשיו''', מוזיאון אשדוד לאמנות, 2008, עמ' 76.‏‏</ref>
 
אחד מן האמנים הראשונים שיצירתם ביטאה לא רק את ההשפעות הבינלאומיות האמנותיות, אלה גם את הנטייה לעיסוק בשאלות הפוליטיות המיידיות היה הפסל '''[[יגאל תומרקין]]''', אשר חזר לישראל בשנת [[1961]] בעידודם של [[יונה פישר]] ו[[סם דובינר]], לאחר שעבד כתפאורן בתיאטרון [[ה"ברלינר אנסמבל"]] (Berliner Ensemble) של [[ברטולט ברכט]].‏‏<ref>‏ראו: יגאל תומרקין, "דנציגר בעיני יגאל תומרקין", בתוך: '''סטודיו''', גיליון מס' 76, אוקטובר-נובמבר 1996, עמ' 21-23.‏</ref> עבודותיו הראשונות של תומרקין נוצרו כפסלי [[אסמבלאז']] העשויים מחלקי [[נשק]] שונים. בפסל "הכניסיני תחת כנפך" ([[1965]]-[[1964]]) יצר תומרקין מעין מעטפת ברזל ממנה מגיחים קנים של [[רובה|רובים]]. העירוב המתקיים בפסל בין ממד לאומי, לבין ממד [[ליריקה|לירי]] ואף אירוטי, יהפוך במהלך שנות השישים וה[[שנות השבעים של המאה העשרים|שבעים]], למאפיין בולט של אמנותו הפוליטית של תומרקין‏<ref>‏ראו: גינתון, אלן, '''"העינים של המדינה", אמנות חזותית במדינה ללא גבולות''', מוזיאון תל אביב, תל אביב, 1998, עמ' 28.‏</ref>. גישה דומה התבטאה גם ביצירת פסלו הידוע "[[הוא הלך בשדות (פסל)|הוא הלך בשדות]]" ([[1967]]), המתריס כנגד דמות ה"[[צבר (סלנג)|צבר]]" המיתולוגי, מפשיט את "עורו" וחושף את קרביו הקרועים מהם מגיחים תחמושת וכלי נשק, ואת בטנו המכילה - כמעין [[רחם]] - פצצה עגולה. במהלך שנות השבעים התפתחה יצירתו של תומרקין ושילבה בתוכה חומרי אמנות חדשים, בהשפעת "[[אמנות אדמה|אמנות האדמה]]" כגון אדמה, ענפי עצים ובדים. בעזרתם ביקש תומרקין לחדד את המחאה הפוליטית כנגד תפיסתה החד-צדדית של החברה הישראלית את [[הסכסוך הישראלי-ערבי]].
 
===גבולות הפיסול 1967 - 1979===
משתמש אלמוני