אלכסנדר טאירוב

אלכסנדר טיירוב (Александр Яковлевич Таиров או Александр Яковлевич Корнблит, נולד ב-24 ביוני (לפי הלוח היוליאני) או ב-6 ביולי (לפי הלוח הגרגוריאני) 1885 ברובנו למשפחת קורנבליט, נפטר ב-25 בספטמבר 1950 במוסקבה) היה במאי תיאטרון והוגה תיאטרון רוסי-יהודי.

חייו

אביו, יעקב קורנבליט, היה מנהל בית הספר היסודי בברדיצ'ב. בגיל 10 הוא עבר לגור אצל דודתו בקייב, שחקנית לשעבר. בשנת 1905 הוא חווה את הפוגרום של קייב. הוא נעצר פעמיים על ידי המשטרה של הצאר והחליט לעבור לסנט פטרסבורג. שם הוא פגש לראשונה באמצעות השחקנית הידועה וורה קומיסרשבשקאיה את וזהבולוד מאיארהולד. הוא המשיך ללמוד משפטים, לימודים שהוא החל כבר בקייב. הוא הסתייג מהבימוי של מאיארהולד, כי היה מכני מדי לטעמו. בשנת 1912 הוא ביים לראשונה הצגה בריגה.

הוא הפך לבמאי מפורסם, וגם אחרי מהפכת אוקטובר כוכבה דרך בשמי רוסיה הסובייטית. אך בשנת 1929 היחסים עם המשטר החלו להתערער. באוגוסט 1941 הצטרף טיירוב לועד היהודי האנטי-פשיסטי במוסקבה.
אחרי סיום מלחמת העולם השניה התיאטרון שבניהולו חווה התקפות עוד יותר חזקות. הוא עוד ניסה ליישר קו, אך במאי 1949 נסגר התיאטרון, וזמן קצר לאחר מכן חלה טיירוב מסרטן מוח ונפטר.

התיאטרון הסינתטי

טיירוב היה אחד היוצרים החשובים ברוסיה הסובייטית בתחום התיאטרון. הוא ניסה לשלב בין תפיסותיו של קונסטנטין סטניסלבסקי לבין אלה של מאיארהולד. הוא חלם על תיאטרון בלי מחזות כתובים. הוא רצה ליצור שחקן שיהיה אומן בטכניקה "הפנימית" כמו גם ב"חיצונית".
בטכניקה "הפנימית" הוא התכוון למערך הרצונות, הדמיון והרגשות של השחקן, בטכניקה "החיצונית" ביכולות הגופניות, הקוליות, הנשימה וכו'. מה שהוא כינה "סינתטי", היה הרצון לשלב בין כל האומנויות השותפות ליצירה התיאטרונית.