אברהם שמואל שטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
שטיין יצא ללמוד ב[[אוניברסיטת היידלברג]] שב[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] ואחר כך השתלם ב"מכון למדעי היהדות" ב[[ברלין]]. הוא התעמק בחקר [[היסטוריה של עם ישראל|ההיסטוריה של העם היהודי]], ונמשך לדמויות של האישים המשיחיים השונים. כבר אז החליט לכתוב [[רומן]] על תקופת [[משיח שקר|משיח השקר]] [[יעקב פרנק]] ועל בתו חוה, שנחשבה ל"נביאה" ועמדה בראש התנועה הפרנקיסטית אחרי מות אביה. שני ה[[רומן היסטורי|רומנים ההיסטוריים שלו]], "אש מריבה" על [[שבתי צבי]] ו"והאש השאירה אפר" על [[יעקב פרנק]], ראו אור ב[[שנות החמישים]]. הרומן "והאש השאירה אפר" זכה בפרס קאסל מטעם [[יהדות מקסיקו]].
 
ב-[[1936]] [[העלייה החמישית|עלה שטיין לארץ ישראל]]. הוא היה חבר מערכת "[[דבר (עיתון)|דבר]]"; עובד [[תנועת המושבים]] ועורך בטאונה "תלמים"; עורך בטאון [[ההגנה]] "[[מערכות]]" והקובץ "הנוטר העברי"; משתתף קבוע ב"[[הפועל הצעיר (עיתון)|הפועל הצעיר]]" ובכתבי-עת עבריים רבים. כן היה פעיל מאודפרסם גם מאמרים בעתונות ה[[יידיש]] בתפוצות ובארץ: "יידישע צייטונג", "פארווערטס", "צוקונפט", "הדואר", מעקסיקאנער שריפטן, די גאלדענע קייט, נייע ישראל צייטונג, לעצטע נייעס, פאלק או ציון, דער מאמענט, עטיודן, ראדיא, אונזער שטימע, פרובלמות, יידיש פאסט, ליטערארישע בלעטער ועוד.
 
במות ד"ר [[משה ביילינסון]], מחשובי העתונאים ב"דבר", פנה [[ברל כצנלסון]] אל א"ש שטיין (שכבר כתב ב"דבר" מאז 1932) וביקשו לעלות ארצה ולהיצטרף לעיתון. בעזרת האוניברסיטה העברית הנפיקו הבריטים [[סרטיפיקט]] לשטיין והוא הגיע ארצה והצטרף ל"דבר".